גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת – הרהורים על מה שנדרש מהנפש האנושית (ומאיתנו) בעת הזו

הרצאה במסגרת הסדרה "שלומי קשור בחוט לשלומך" במכללת "כלים שלובים", 16.2.2024.

מתוך ההרצאה:

"אז על זה אני רוצה לדבר עכשיו – על ההסכמה לחיים הנפשיים ולתנועה הנפשית. על כך שההסכמה הזו איננה מובנת מאליה כלל. היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא דורשת מודעות; היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא דורשת אקטיביות; היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא מהווה אתגר גדול מאד.

למה אני מתכוונת? למה אני מייחסת חשיבות גדולה להסכמה לתנועה הנפשית ולנכונות להיות בה? הרי כפי שקראנו קודם בדבריו של שטיינר, וכפי שכולנו יודעים גם בלי שטיינר, מהחיים עצמם – התנועה הזו קורית ממילא, בכל מקרה. הרבה פעמים מדמים את הנפש לים. כשמדברים על "מעמקי הנפש" או על "פסיכולוגית המעמקים" משתמשים בדימוי הזה. כמו הים בנפש יש גלים, כמו הים היא כל הזמן בתנועה. אז מה, אם כך, המשמעות של הסכמה לתנועה הנפשית? מה המשמעות של האקטיביות שאני טוענת שנדרשת לשם כך?

כדי לענות על כך אני רוצה להדגיש עניין שעולה מדבריו של שטיינר שקראתי קודם ושחשוב לשים אליו לב: התנועה הנפשית שלנו, של כולנו, היא לא דבר שיש לאף אחד מאיתנו שליטה עליו. הנפש שלנו נעה בין מזגי אויר שונים – או, אם תרצו, בין אזורי אקלים שונים – באופן שאין, ושלא צריכה להיות לנו, שליטה עליו. זו הפסיביות ששטיינר מתייחס אליה בדברים שקראתי קודם: "כאשר בני אדם פוגשים את הכוחות המנוגדים הללו שחיים בנפש הם חשים חוסר שליטה, פסיביות". כולנו נתונים לכוחות המנוגדים שחיים בנפשנו.

אבל – וזה "אבל" גדול וחשוב – זה שאין לנו שליטה על חיי הנפש שלנו, שהם נתונים לנו, לא אומר שאין לנו אפשרות להיות אקטיביים ביחס אליהם. אלו מכם שמכירים את החשיבה של שטיינר על האדם, יודעים שהוא מייחס לבני אדם אפשרויות התפתחותיות מאד נרחבות ושהאפשרויות האלו כרוכות באקטיביות ביחס לחיים הנפשיים שלנו. הנפש לא הייתה המרחב שבו מתאפשרת התפתחות, אם לא הייתה לנו אפשרות של אקטיביות ביחס אליה. בהמשך הדברים נבדוק מהו הממד האנושי שמאפשר אקטיביות. אבל כעת, אנחנו נמצאים עם התמונה של החיים הנפשיים, על התנועתיות שלהם, כחיים שנתונים לנו.

ואז עולה השאלה באיזה אופן אנחנו יכולים להיות אקטיביים ביחס למה שמוצב בפנינו כנתון? התשובה לשאלה הזו היא מאד פשוטה, ובו-זמנית מאד מורכבת: אנחנו יכולים להיות אקטיביים ביחס למה שנתון לנו בהסכמה שלנו לפגוש אותו. בהסכמה שלנו להיות אתו במגע. הסכמה שלנו לפגוש את מה שיש במרחב הנפשי שלנו – יותר מזה, החתירה שלנו לפגוש כמה שיותר ממה שיש בו – היא האופן שבו אנחנו יכולים להיות אקטיביים לגביו".

ד"ר טלי סלע

מטפלת ביוגרפית מוסמכת, בעלת תואר דוקטור לפרשנות ותרבות מאוניברסיטת בר-אילן. עוסקת בטיפול פרטני וזוגי בגישה שמשלבת בין תמונת האדם והפילוסופיה האחדותית של רודולף שטיינר לבין החשיבה הפסיכודינמית. כותבת ומלמדת במסגרות שונות.

מאמרים נוספים

"המתבונן במהותה של הביוגרפיה מבין כי מבחינה רוחנית מהווה כל אדם מין בפני עצמו״;התבוננות ביוגרפית כפרקטיקה טיפולית

הרצאה שנייה במסגרת סדרת הוובינרים "בין פרויד לשטיינר; חשיבה טיפולית פסיכודנימית-אנתרופוסופית" של מרכז "גוף נפש" בקיץ 2021. הרצאה זו מתארת את הפרקטיקה של "התבוננות ביוגרפית" ואת האפשרויות שהיא מזמנת בחדר הטיפולים.
פרקטיקה זו מעוגנת בתורתו הביוגרפית-התפתחותית של שטיינר,
מבוססת על הבנת חשיבותה של התבוננות פנומנולוגית (לא פרשנית)
על תקופות חיים שונות,
וחותרת למגע עם ישותו הייחודית של האדם מבעד לסיפור חייו.

קרא עוד

ביוגרפיה כאתיקה של הכרה, התפתחות וחירות; ייחודה של התפיסה האנתרופוסופית ביחס לביוגרפיה

תוך התבססות על שלוש נקודות מבט על האדם שביניהן קושרת משנתו הפילוסופית של שטיינר – נקודת המבט האונטולוגית, נקודת המבט האפיסטמולוגית ונקודת המבט האתית – מתאר מאמר זה את ייחודה של התפיסה האנתרופוסופית ביחס לביוגרפיה האנושית. הביוגרפיה האנושית מתוארת כתהליך התפתחותי המאפשר את התהוותו של אדם – במהלכן של תקופות החיים השונות, ומתוך התמודדות עם האתגרים שהן מזמנות – לעצמיותו. עצמיות זו נתפסת כישות שההתבוננות, הידיעה, המוסריות והחופש שייכים למהותה; התהליך הביוגרפי של אותה ישות מתהווה כאתיקה הקושרת התפתחות, הכרה, מוסריות וחירות.
המאמר פורסם בגיליון "ביוגרפיות 2018" של מגזין "אדם-עולם".

קרא עוד

"חפש בתוך עצמך ותמצא את העולם"; טיפול נפשי כדרך רוחנית מודרנית: תרומת הגותו של רודולף שטיינר לפסיכואנליזה ולתפיסת הטיפול הנפשי.

מאמר זה מבוסס על הרצאה שנתתי במאי 2018 בכנס הישראלי התשיעי לחקר רוחניות עכשווית באוניברסיטת חיפה.
המאמר מציג את עיקריה של שיטתו הפילוסופית של שטיינר ואת שלוש נקודות המבט על תהליך הטיפול הנפשי שמאפשר הדיאלוג בינה לבין החשיבה הפסיכואנליטית:
נקודת מבט הכרתית, שמבעדה נתפס תהליך זה כתהליך של התרחבות התודעה; נקודת מבט אונטולוגית שקושרת בין התרחבות תודעתית לבין התפתחות ה"אני"; ונקודת מבט אתית שמתארת את אפשרות התפתחותו של אדם אל עבר מהותו כישות ייחודית, מוסרית וחופשית.
מתוך שילובן של נקודות מבט אלו, מציע המאמר לראות בתהליך של טיפול נפשי דרך מודרנית להתפתחות רוחנית.

קרא עוד

Toward Imagination: A Dialogue between Rudolf Steiner’s Conceptualization of the “I” and the Psychoanalytic Process

מאמר זה מבוסס על הרצאה שנתתי ביוני 2019 בכנס Imagining with Eyes Wide Open: Relational Journeys של IARPP – האיגוד הבינלאומי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותיות.
המאמר מתאר את האופן בו מתפקד בהגותו של שטיינר המושג "imagination" – כצורת הכרה שמאפשרת מגע עם ממדי המהות של העולם ושל העצמי.
תוך דיאלוג עם מאמרו הידוע של פיליפ ברומברג (2013), "Hidden in Plain Sight: Thoughts on Imagination and the Lived Unconscious", מתאר המאמר את תרומתו האפשרית של מושג זה לחשיבה טיפולית.

קרא עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן