גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת – הרהורים על מה שנדרש מהנפש האנושית (ומאיתנו) בעת הזו

הרצאה במסגרת הסדרה "שלומי קשור בחוט לשלומך" במכללת "כלים שלובים", 16.2.2024.

מתוך ההרצאה:

"אז על זה אני רוצה לדבר עכשיו – על ההסכמה לחיים הנפשיים ולתנועה הנפשית. על כך שההסכמה הזו איננה מובנת מאליה כלל. היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא דורשת מודעות; היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא דורשת אקטיביות; היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא מהווה אתגר גדול מאד.

למה אני מתכוונת? למה אני מייחסת חשיבות גדולה להסכמה לתנועה הנפשית ולנכונות להיות בה? הרי כפי שקראנו קודם בדבריו של שטיינר, וכפי שכולנו יודעים גם בלי שטיינר, מהחיים עצמם – התנועה הזו קורית ממילא, בכל מקרה. הרבה פעמים מדמים את הנפש לים. כשמדברים על "מעמקי הנפש" או על "פסיכולוגית המעמקים" משתמשים בדימוי הזה. כמו הים בנפש יש גלים, כמו הים היא כל הזמן בתנועה. אז מה, אם כך, המשמעות של הסכמה לתנועה הנפשית? מה המשמעות של האקטיביות שאני טוענת שנדרשת לשם כך?

כדי לענות על כך אני רוצה להדגיש עניין שעולה מדבריו של שטיינר שקראתי קודם ושחשוב לשים אליו לב: התנועה הנפשית שלנו, של כולנו, היא לא דבר שיש לאף אחד מאיתנו שליטה עליו. הנפש שלנו נעה בין מזגי אויר שונים – או, אם תרצו, בין אזורי אקלים שונים – באופן שאין, ושלא צריכה להיות לנו, שליטה עליו. זו הפסיביות ששטיינר מתייחס אליה בדברים שקראתי קודם: "כאשר בני אדם פוגשים את הכוחות המנוגדים הללו שחיים בנפש הם חשים חוסר שליטה, פסיביות". כולנו נתונים לכוחות המנוגדים שחיים בנפשנו.

אבל – וזה "אבל" גדול וחשוב – זה שאין לנו שליטה על חיי הנפש שלנו, שהם נתונים לנו, לא אומר שאין לנו אפשרות להיות אקטיביים ביחס אליהם. אלו מכם שמכירים את החשיבה של שטיינר על האדם, יודעים שהוא מייחס לבני אדם אפשרויות התפתחותיות מאד נרחבות ושהאפשרויות האלו כרוכות באקטיביות ביחס לחיים הנפשיים שלנו. הנפש לא הייתה המרחב שבו מתאפשרת התפתחות, אם לא הייתה לנו אפשרות של אקטיביות ביחס אליה. בהמשך הדברים נבדוק מהו הממד האנושי שמאפשר אקטיביות. אבל כעת, אנחנו נמצאים עם התמונה של החיים הנפשיים, על התנועתיות שלהם, כחיים שנתונים לנו.

ואז עולה השאלה באיזה אופן אנחנו יכולים להיות אקטיביים ביחס למה שמוצב בפנינו כנתון? התשובה לשאלה הזו היא מאד פשוטה, ובו-זמנית מאד מורכבת: אנחנו יכולים להיות אקטיביים ביחס למה שנתון לנו בהסכמה שלנו לפגוש אותו. בהסכמה שלנו להיות אתו במגע. הסכמה שלנו לפגוש את מה שיש במרחב הנפשי שלנו – יותר מזה, החתירה שלנו לפגוש כמה שיותר ממה שיש בו – היא האופן שבו אנחנו יכולים להיות אקטיביים לגביו".

ד"ר טלי סלע

מטפלת ביוגרפית מוסמכת, בעלת תואר דוקטור לפרשנות ותרבות מאוניברסיטת בר-אילן. עוסקת בטיפול פרטני וזוגי בגישה שמשלבת בין תמונת האדם והפילוסופיה האחדותית של רודולף שטיינר לבין החשיבה הפסיכודינמית. כותבת ומלמדת במסגרות שונות.

מאמרים נוספים

תרומתן של הפילוסופיה והאנתרופוסופיה של רודולף שטיינר לפסיכואנליזה ולתפיסת הטיפול הנפשי

מאמר זה מתאר את קוויה העיקריים של התוכנית לעבודת הדוקטורט שלי. עבודה זו הינה מחקר ראשון מסוגו, בארץ ובעולם, המציע את הגותו של שטיינר כתשתית פילוסופית לתורה הפסיכואנליטית. הפילוסופיה של שטיינר מהווה בסיס לתורה האנתרופוסופית וליישומיה השונים, אך עד כה לא נבחנה האפשרות להציעה כבסיס פילוסופי עבור תחומי דעת ומעשה אחרים. המחקר מבקש לטעון שתורתו של שטיינר – המעצבת את יחסי האדם והעולם שלא על בסיס ניגוד וקרע ביניהם – מציעה תשתית פילוסופית מתאימה להמשגה הפסיכואנליטית. בנוסף מציע המחקר את תפיסת ה"אני" של שטיינר כמענה לקושי בהמשגתה של העצמיות האנושית בפסיכואנליזה, וכן משרטט קווים לתפיסת טיפול נפשי המבוססת על הדיאלוג בין שתי הדיסציפלינות.
המאמר פורסם בגיליון "מחקרים 2017" של מגזין "אדם-עולם".

קרא עוד

ביוגרפיה; התפתחות וריפוי: 1. על הנפש – דרכי התפתחות ריפוי

מאמר זה הינו מאמר מבוא למדור "ביוגרפיה, התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014.
המאמר מציג את ייחודה של החשיבה האנתרופוסופית על הנפש האנושית ומתאר את הולדתו והתפתחותו של תחום הטיפול הביוגרפי (בחמשת המאמרים הראשונים של המדור עדיין השתמשתי במושג "ייעוץ ביוגרפי". המאמר השישי יסביר מדוע בחרתי לשנותו ל"טיפול ביוגרפי").

קרא עוד

Imagined Borders, Epistemic Freedoms; Rudolf Steiner’s Philosophy as a Theoretical Substrate for the Annulment of Borders

מאמר זה מבוסס על הרצאה שנתתי בכנס Imagined Borders, Epistemic Freedoms באוניברסיטת קולורדו בינואר 2020.
המאמר מציג את משנתו הפילוסופית של רודולף שטיינר כתשתית לחשיבה שמחפשת לערער על תקפותם של גבולות שונים:
משנה פילוסופית זו מתארת את המציאות הממשית כאחדות נעדרת גבולות, וטוענת שביכולתה של ההכרה האנושית להתפתח אל מעבר לגבולות הטבועים בה.
השתמעויותיה החברתיות של התפיסה לפיה כל גבול איננו ממשי והכרחי נבחנות במאמר זה.

קרא עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן