גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת – הרהורים על מה שנדרש מהנפש האנושית (ומאיתנו) בעת הזו

הרצאה במסגרת הסדרה "שלומי קשור בחוט לשלומך" במכללת "כלים שלובים", 16.2.2024.

מתוך ההרצאה:

"אז על זה אני רוצה לדבר עכשיו – על ההסכמה לחיים הנפשיים ולתנועה הנפשית. על כך שההסכמה הזו איננה מובנת מאליה כלל. היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא דורשת מודעות; היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא דורשת אקטיביות; היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא מהווה אתגר גדול מאד.

למה אני מתכוונת? למה אני מייחסת חשיבות גדולה להסכמה לתנועה הנפשית ולנכונות להיות בה? הרי כפי שקראנו קודם בדבריו של שטיינר, וכפי שכולנו יודעים גם בלי שטיינר, מהחיים עצמם – התנועה הזו קורית ממילא, בכל מקרה. הרבה פעמים מדמים את הנפש לים. כשמדברים על "מעמקי הנפש" או על "פסיכולוגית המעמקים" משתמשים בדימוי הזה. כמו הים בנפש יש גלים, כמו הים היא כל הזמן בתנועה. אז מה, אם כך, המשמעות של הסכמה לתנועה הנפשית? מה המשמעות של האקטיביות שאני טוענת שנדרשת לשם כך?

כדי לענות על כך אני רוצה להדגיש עניין שעולה מדבריו של שטיינר שקראתי קודם ושחשוב לשים אליו לב: התנועה הנפשית שלנו, של כולנו, היא לא דבר שיש לאף אחד מאיתנו שליטה עליו. הנפש שלנו נעה בין מזגי אויר שונים – או, אם תרצו, בין אזורי אקלים שונים – באופן שאין, ושלא צריכה להיות לנו, שליטה עליו. זו הפסיביות ששטיינר מתייחס אליה בדברים שקראתי קודם: "כאשר בני אדם פוגשים את הכוחות המנוגדים הללו שחיים בנפש הם חשים חוסר שליטה, פסיביות". כולנו נתונים לכוחות המנוגדים שחיים בנפשנו.

אבל – וזה "אבל" גדול וחשוב – זה שאין לנו שליטה על חיי הנפש שלנו, שהם נתונים לנו, לא אומר שאין לנו אפשרות להיות אקטיביים ביחס אליהם. אלו מכם שמכירים את החשיבה של שטיינר על האדם, יודעים שהוא מייחס לבני אדם אפשרויות התפתחותיות מאד נרחבות ושהאפשרויות האלו כרוכות באקטיביות ביחס לחיים הנפשיים שלנו. הנפש לא הייתה המרחב שבו מתאפשרת התפתחות, אם לא הייתה לנו אפשרות של אקטיביות ביחס אליה. בהמשך הדברים נבדוק מהו הממד האנושי שמאפשר אקטיביות. אבל כעת, אנחנו נמצאים עם התמונה של החיים הנפשיים, על התנועתיות שלהם, כחיים שנתונים לנו.

ואז עולה השאלה באיזה אופן אנחנו יכולים להיות אקטיביים ביחס למה שמוצב בפנינו כנתון? התשובה לשאלה הזו היא מאד פשוטה, ובו-זמנית מאד מורכבת: אנחנו יכולים להיות אקטיביים ביחס למה שנתון לנו בהסכמה שלנו לפגוש אותו. בהסכמה שלנו להיות אתו במגע. הסכמה שלנו לפגוש את מה שיש במרחב הנפשי שלנו – יותר מזה, החתירה שלנו לפגוש כמה שיותר ממה שיש בו – היא האופן שבו אנחנו יכולים להיות אקטיביים לגביו".

ד"ר טלי סלע

מטפלת ביוגרפית מוסמכת, בעלת תואר דוקטור לפרשנות ותרבות מאוניברסיטת בר-אילן. עוסקת בטיפול פרטני וזוגי בגישה שמשלבת בין תמונת האדם והפילוסופיה האחדותית של רודולף שטיינר לבין החשיבה הפסיכודינמית. כותבת ומלמדת במסגרות שונות.

מאמרים נוספים

פסיכותרפיה של אחדות וייחודיות; מה יכולים החשיבה והטיפול הפסיכודינמיים להרוויח מדיאלוג עם התורה האנתרופוסופית?

הרצאה ראשונה במסגרת סדרת הוובינרים "בין פרויד לשטיינר; חשיבה טיפולית פסיכודינמית-אנתרופוסופית" של מרכז "גוף-נפש" בקיץ 2021. הרצאה זו בוחנת היבטים שונים של הדיאלוג
בין משנתו של שטיינר לבין החשיבה הטיפולית הפסיכודינמית; עומדת על האופן בו מתאר שטיינר את ה"אני" האנושי – כרוח אינדיווידואלית וייחודית מחד גיסא, וכמאוחד עם רוח העולם מאידך גיסא; ומתארת את משמעויותיו של דיאלוג זה עבור השדה הטיפולי.

קרא עוד

על ריבוי שפות כערך בשדה הפסיכותרפיה; הרהורים על חזון האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה מאת יושבת הראש החדשה – ד"ר טלי סלע

דברים שאמרתי באסיפת החברים השנתית של האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה. תוך ציטוט האופן בו מסביר רולאן בארת' מהו "טקסט", התייחסתי לכך, שבמיטבו, תהליך הטיפול הנפשי הינו מרחב של שיח בין שפות שונות; ועמדתי על חשיבותה של הבנה זו עבור השדה הטיפולי: במיטבו מתהווה שדה זה כשדה שבו לשום שפה טיפולית אין עליונות על שפה אחרת, שדה שהינו מרחב של שיח בין שפות שונות, שדה שמכיר בחשיבותו של שיח כזה. לכך חותר חזונו של האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה.

קרא עוד

כלים ומיומנויות של חשיבה ביוגרפית למטפלים

הרצאת וובינר שנתתי בספטמבר 2022 לקראת הקורס המקוון "כלים ומיומנויות של חשיבה ביוגרפית למטפלים" במרכז "גוף נפש".
בהרצאה אני מתארת את ייחודה של החשיבה והשפה הביוגרפית, ואת שני הערוצים להבנתו של סיפור החיים האנושי שביניהם היא משלבת: בערוץ הראשון מתארת חשיבה זו את סיפור החיים כביטוי לחוקיות התפתחותית אוניברסלית, ומקנה "מפה" עשירה ומפורטת של דינמיקת ההתפתחות בתקופות חיים ובגילאים שונים. בערוצה השני היא מבססת התייחסות לסיפור החיים האנושי כביטוי ל"אני" הייחודי – שאיננו ניתן להגדרה, לחלוקה, למיון ולסיווג – שכל אדם הינו.

קרא עוד

Imagined Borders, Epistemic Freedoms; Rudolf Steiner’s Philosophy as a Theoretical Substrate for the Annulment of Borders

מאמר זה מבוסס על הרצאה שנתתי בכנס Imagined Borders, Epistemic Freedoms באוניברסיטת קולורדו בינואר 2020.
המאמר מציג את משנתו הפילוסופית של רודולף שטיינר כתשתית לחשיבה שמחפשת לערער על תקפותם של גבולות שונים:
משנה פילוסופית זו מתארת את המציאות הממשית כאחדות נעדרת גבולות, וטוענת שביכולתה של ההכרה האנושית להתפתח אל מעבר לגבולות הטבועים בה.
השתמעויותיה החברתיות של התפיסה לפיה כל גבול איננו ממשי והכרחי נבחנות במאמר זה.

קרא עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן