לוגו טלי סלע

ד"ר טלי סלע

→ מאמרים

גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת – הרהורים על מה שנדרש מהנפש האנושית (ומאיתנו) בעת הזו

הרצאה במסגרת הסדרה "שלומי קשור בחוט לשלומך" במכללת "כלים שלובים", 16.2.2024.

מתוך ההרצאה:

"אז על זה אני רוצה לדבר עכשיו – על ההסכמה לחיים הנפשיים ולתנועה הנפשית. על כך שההסכמה הזו איננה מובנת מאליה כלל. היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא דורשת מודעות; היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא דורשת אקטיביות; היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא מהווה אתגר גדול מאד.

למה אני מתכוונת? למה אני מייחסת חשיבות גדולה להסכמה לתנועה הנפשית ולנכונות להיות בה? הרי כפי שקראנו קודם בדבריו של שטיינר, וכפי שכולנו יודעים גם בלי שטיינר, מהחיים עצמם – התנועה הזו קורית ממילא, בכל מקרה. הרבה פעמים מדמים את הנפש לים. כשמדברים על "מעמקי הנפש" או על "פסיכולוגית המעמקים" משתמשים בדימוי הזה. כמו הים בנפש יש גלים, כמו הים היא כל הזמן בתנועה. אז מה, אם כך, המשמעות של הסכמה לתנועה הנפשית? מה המשמעות של האקטיביות שאני טוענת שנדרשת לשם כך?

כדי לענות על כך אני רוצה להדגיש עניין שעולה מדבריו של שטיינר שקראתי קודם ושחשוב לשים אליו לב: התנועה הנפשית שלנו, של כולנו, היא לא דבר שיש לאף אחד מאיתנו שליטה עליו. הנפש שלנו נעה בין מזגי אויר שונים – או, אם תרצו, בין אזורי אקלים שונים – באופן שאין, ושלא צריכה להיות לנו, שליטה עליו. זו הפסיביות ששטיינר מתייחס אליה בדברים שקראתי קודם: "כאשר בני אדם פוגשים את הכוחות המנוגדים הללו שחיים בנפש הם חשים חוסר שליטה, פסיביות". כולנו נתונים לכוחות המנוגדים שחיים בנפשנו.

אבל – וזה "אבל" גדול וחשוב – זה שאין לנו שליטה על חיי הנפש שלנו, שהם נתונים לנו, לא אומר שאין לנו אפשרות להיות אקטיביים ביחס אליהם. אלו מכם שמכירים את החשיבה של שטיינר על האדם, יודעים שהוא מייחס לבני אדם אפשרויות התפתחותיות מאד נרחבות ושהאפשרויות האלו כרוכות באקטיביות ביחס לחיים הנפשיים שלנו. הנפש לא הייתה המרחב שבו מתאפשרת התפתחות, אם לא הייתה לנו אפשרות של אקטיביות ביחס אליה. בהמשך הדברים נבדוק מהו הממד האנושי שמאפשר אקטיביות. אבל כעת, אנחנו נמצאים עם התמונה של החיים הנפשיים, על התנועתיות שלהם, כחיים שנתונים לנו.

ואז עולה השאלה באיזה אופן אנחנו יכולים להיות אקטיביים ביחס למה שמוצב בפנינו כנתון? התשובה לשאלה הזו היא מאד פשוטה, ובו-זמנית מאד מורכבת: אנחנו יכולים להיות אקטיביים ביחס למה שנתון לנו בהסכמה שלנו לפגוש אותו. בהסכמה שלנו להיות אתו במגע. הסכמה שלנו לפגוש את מה שיש במרחב הנפשי שלנו – יותר מזה, החתירה שלנו לפגוש כמה שיותר ממה שיש בו – היא האופן שבו אנחנו יכולים להיות אקטיביים לגביו".

ד"ר טלי סלע

מטפלת ביוגרפית מוסמכת, בעלת תואר דוקטור לפרשנות ותרבות מאוניברסיטת בר-אילן. עוסקת בטיפול פרטני וזוגי בגישה שמשלבת בין תמונת האדם והפילוסופיה האחדותית של רודולף שטיינר לבין החשיבה הפסיכודינמית. כותבת ומלמדת במסגרות שונות.

מאמרים נוספים

פציעה וריפוי; על משמעות ה"כוח הרואה" בסיפור גן עדן ובטיפול הנפשי

מאמר זה מתבונן בסיפור גן-עדן ומתאר באמצעותו את הארכיטיפים של פציעה וריפוי. ארכיטיפ הפציעה קשור במוגבלותה של הידיעה העצמית שקיבלו אדם וחווה כשאכלו מעץ הדעת ובאובדנה של חווית נראותם על-ידי אלוהים: בעקבות הגירוש מגן עדן, בני אדם אינם חווים את אפשרות ההיראות לעומק מהותם, ואילו עיניהם שלהם, שנפקחו, אינן מסוגלות לאפשר ראייה כזו. תוך קישור למושג ה"זולתעצמי" הקוהוטיאני, מגדיר המאמר את ארכיטיפ הריפוי כחתירה ל"ראייה" של אדם במהותו השלמה.
המאמר פורסם בגיליון 20 של מגזין "אדם-עולם".

קרא עוד

ביוגרפיה; התפתחות וריפוי: 3. על הרלוונטיות של תיאור המפגש עם שומר הסף להבנת הייעוץ הביוגרפי

מאמר שלישי במסגרת המדור "ביוגרפיה; התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014.
מאמר זה מתייחס לתיאור ההתרחשות הרוחנית אותה מכנה שטיינר ה"מפגש עם שומר הסף" ולקשר ההכרחי שמדגים תיאור זה בין דרך רוחנית לבין תהליכים נפשיים: התפתחות אל עבר מגע עם מציאות רוחנית מחייבת מפגש של אדם עם ההיבטים השונים של מה שחי באופנים בלתי מודעים בנפשו.

קרא עוד

ביוגרפיה; התפתחות וריפוי: 6. "מהותו ושליחותו של הטיפול הביוגרפי קשורות בחיפוש אחר מימוש האנושיות"; ריאיון עם מרגלי מת'יוס, ממייסדות ההכשרה למטפלים ביוגרפים באנגליה  

מאמר שישי במסגרת המדור "ביוגרפיה; התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014.
המאמר האחרון במדור הינו ראיון שערכתי עם מרגלי מת'יוס – מחלוצות תחום הטיפול הביוגרפי ומי שעמדה בראש ההכשרה בה למדתי.
שוחחתי עם מרגלי על מהותה וייחודה של התפיסה הטיפולית הביוגרפית, ושמעתי ממנה על התפתחות התחום ועל הקשר האישי שלה אליו.

קרא עוד

Look into The Depths within Yourself and Find the Outside World": The Contribution of Rudolf Steiner’s Monistic Philosophy to Psychoanalytic Conceptualization. In D. Lemberger (Ed.), Psychoanalytic Investigations in Philosophy; An Interdisciplinary Exploration of Current Existential Challenges

This paper presents a conceptual dialogue between Rudolf Steiner’s philosophy and psychoanalytic thinking. Steiner (1861-1925) is mainly known as the founder of anthroposophy and the educational system based upon it, but the scope of his conceptual paradigm is much wider: The monism of his philosophical framework offers an alternative to the fissure – implied by Cartesian and Kantian dualism – between the human subject and the world.
The paper argues that the dialogue between Steiner’s philosophy and psychoanalysis enriches both disciplines: it establishes a philosophical substrate for conceptualizing interpersonal processes that is lacking in psychoanalysis, while providing Steiner’s monistic framework with a substrate for therapeutic practice.
In creating and examining this interdisciplinary dialogue, the paper uses methodological concepts that relate to the dialogical nature of interpretation and understanding: Gadamer’s “fusion of horizons”; Wittgenstein’s “language-games”; and the concept of “worldview” (Weltanschauung) – as it is construed, differentially, by Wittgenstein and Steiner.
Utilizing three concepts that represent different psychoanalytic schools – “projective identification,” “transitional space,” and “self-object”/“selfobject” – the paper examines the shared language that may emerge through the dialogue between the psychoanalytic theorizations of Klein, Winnicott and Kohut, and the philosophy of Steiner.

קרא עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוגו טלי סלע

ד"ר טלי סלע
פסיכותרפיה פסיכודינמית – ביוגרפית

עיצוב ובניית אתר: טל חתוכה | צילום: אלעד גולדברג | נגישות

דילוג לתוכן