כתיבה מקצועית, שיחות מוקלטות וסרטונים
מאמר זה מציג בקצרה את "החשיבה הביוגרפית" כהיבט אחד של הדיאלוג המחקרי שיצרתי בעבודת הדוקטורט שלי בין משנתו של שטיינר לבין הפסיכואנליזה.
"חשיבה ביוגרפית" הינו מושג שטבעתי כדי לציין את החשיבה והשפה הייחודית שמעצבת משנתו של שטיינר ביחס לחיים האנושיים; המאמר מתאר את ייחודה של שפה זו ואת חשיבותה עבור המעשה הטיפולי.
המאמר נכתב ביולי 2022.
מאמר זה מבוסס על הרצאה שנתתי במאי 2018 בכנס הישראלי התשיעי לחקר רוחניות עכשווית באוניברסיטת חיפה.
המאמר מציג את עיקריה של שיטתו הפילוסופית של שטיינר ואת שלוש נקודות המבט על תהליך הטיפול הנפשי שמאפשר הדיאלוג בינה לבין החשיבה הפסיכואנליטית:
נקודת מבט הכרתית, שמבעדה נתפס תהליך זה כתהליך של התרחבות התודעה; נקודת מבט אונטולוגית שקושרת בין התרחבות תודעתית לבין התפתחות ה"אני"; ונקודת מבט אתית שמתארת את אפשרות התפתחותו של אדם אל עבר מהותו כישות ייחודית, מוסרית וחופשית.
מתוך שילובן של נקודות מבט אלו, מציע המאמר לראות בתהליך של טיפול נפשי דרך מודרנית להתפתחות רוחנית.
תוך התבססות על שלוש נקודות מבט על האדם שביניהן קושרת משנתו הפילוסופית של שטיינר – נקודת המבט האונטולוגית, נקודת המבט האפיסטמולוגית ונקודת המבט האתית – מתאר מאמר זה את ייחודה של התפיסה האנתרופוסופית ביחס לביוגרפיה האנושית. הביוגרפיה האנושית מתוארת כתהליך התפתחותי המאפשר את התהוותו של אדם – במהלכן של תקופות החיים השונות, ומתוך התמודדות עם האתגרים שהן מזמנות – לעצמיותו. עצמיות זו נתפסת כישות שההתבוננות, הידיעה, המוסריות והחופש שייכים למהותה; התהליך הביוגרפי של אותה ישות מתהווה כאתיקה הקושרת התפתחות, הכרה, מוסריות וחירות.
המאמר פורסם בגיליון "ביוגרפיות 2018" של מגזין "אדם-עולם".
בהתבסס על האפיסטמולוגיה למדעי האדם שמבססת משנתו הפילוסופית של שטיינר, מציע מאמר זה אפשרות לראות בתהליך של התבוננות ביוגרפית – התבוננותו של אדם על סיפור חייו – פרקטיקה של חקירה מדעית. עניינה של חקירה זו איננו ניסוחן של הכללות ומסקנות שתהיינה תקפות גם במקרים נוספים, להפך: חקירה כזו חותרת להגיע להבנתה של תופעה יחידנית – אדם מסוים על יחידותו, ייחודו ומיוחדותו. תוך עיון במושג ה"אני" שמעצבת הגותו האנתרופוסופית של שטיינר, מציג המאמר את האפשרויות והסכנות הכרוכות בפרקטיקה זו.
המאמר פורסם בכרך "ביוגרפיות 2021" של המגזין "אדם-עולם"
מאמר זה מתאר את קוויה העיקריים של התוכנית לעבודת הדוקטורט שלי. עבודה זו הינה מחקר ראשון מסוגו, בארץ ובעולם, המציע את הגותו של שטיינר כתשתית פילוסופית לתורה הפסיכואנליטית. הפילוסופיה של שטיינר מהווה בסיס לתורה האנתרופוסופית וליישומיה השונים, אך עד כה לא נבחנה האפשרות להציעה כבסיס פילוסופי עבור תחומי דעת ומעשה אחרים. המחקר מבקש לטעון שתורתו של שטיינר – המעצבת את יחסי האדם והעולם שלא על בסיס ניגוד וקרע ביניהם – מציעה תשתית פילוסופית מתאימה להמשגה הפסיכואנליטית. בנוסף מציע המחקר את תפיסת ה"אני" של שטיינר כמענה לקושי בהמשגתה של העצמיות האנושית בפסיכואנליזה, וכן משרטט קווים לתפיסת טיפול נפשי המבוססת על הדיאלוג בין שתי הדיסציפלינות.
המאמר פורסם בגיליון "מחקרים 2017" של מגזין "אדם-עולם".
מאמר זה מתבונן בסיפור גן-עדן ומתאר באמצעותו את הארכיטיפים של פציעה וריפוי. ארכיטיפ הפציעה קשור במוגבלותה של הידיעה העצמית שקיבלו אדם וחווה כשאכלו מעץ הדעת ובאובדנה של חווית נראותם על-ידי אלוהים: בעקבות הגירוש מגן עדן, בני אדם אינם חווים את אפשרות ההיראות לעומק מהותם, ואילו עיניהם שלהם, שנפקחו, אינן מסוגלות לאפשר ראייה כזו. תוך קישור למושג ה"זולתעצמי" הקוהוטיאני, מגדיר המאמר את ארכיטיפ הריפוי כחתירה ל"ראייה" של אדם במהותו השלמה.
המאמר פורסם בגיליון 20 של מגזין "אדם-עולם".
דברים שאמרתי באסיפת החברים השנתית של האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה. תוך ציטוט האופן בו מסביר רולאן בארת' מהו "טקסט", התייחסתי לכך, שבמיטבו, תהליך הטיפול הנפשי הינו מרחב של שיח בין שפות שונות; ועמדתי על חשיבותה של הבנה זו עבור השדה הטיפולי: במיטבו מתהווה שדה זה כשדה שבו לשום שפה טיפולית אין עליונות על שפה אחרת, שדה שהינו מרחב של שיח בין שפות שונות, שדה שמכיר בחשיבותו של שיח כזה. לכך חותר חזונו של האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה.
מאמר זה הינו מאמר מבוא למדור "ביוגרפיה, התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014.
המאמר מציג את ייחודה של החשיבה האנתרופוסופית על הנפש האנושית ומתאר את הולדתו והתפתחותו של תחום הטיפול הביוגרפי (בחמשת המאמרים הראשונים של המדור עדיין השתמשתי במושג "ייעוץ ביוגרפי". המאמר השישי יסביר מדוע בחרתי לשנותו ל"טיפול ביוגרפי").
מאמר שני במסגרת המדור "ביוגרפיה; התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014.
מאמר זה מתייחס למושג "לידת ה"אני"" ומתאר את אתגרי התפתחותה של התודעה העצמית: מתודעה של נפרדות והנגדה אל עבר תודעה שמאפשרת מגע עם ריבוא הצורות, הגוונים והאופנים השונים בהם מתבטאת ההוויה בכל אדם.
מאמר שלישי במסגרת המדור "ביוגרפיה; התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014.
מאמר זה מתייחס לתיאור ההתרחשות הרוחנית אותה מכנה שטיינר ה"מפגש עם שומר הסף" ולקשר ההכרחי שמדגים תיאור זה בין דרך רוחנית לבין תהליכים נפשיים: התפתחות אל עבר מגע עם מציאות רוחנית מחייבת מפגש של אדם עם ההיבטים השונים של מה שחי באופנים בלתי מודעים בנפשו.
מאמר רביעי במסגרת המדור "ביוגרפיה; התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014.
מאמר זה מתאר את ההבנה העולה מהגותו של שטיינר ביחס למפגש אנושי, לפיה מתוך מפגש עם אדם אחר, פוגש אדם חלקים של עצמו, ובוחן את חשיבותה של הבנה זו עבור החשיבה הטיפולית.
מאמר חמישי במסגרת המדור "ביוגרפיה; התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014.
מאמר זה מתאר אופנים שונים שבהם נחווים תהליכים של ריפוי נפשי ועומד על ממשותם הרוחנית של תהליכים אלו, ברוח דבריו של שטיינר: "תהליך המחלה הוא שאלה… התשובה עליה היא תהליך הריפוי".
מאמר שישי במסגרת המדור "ביוגרפיה; התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014.
המאמר האחרון במדור הינו ראיון שערכתי עם מרגלי מת'יוס – מחלוצות תחום הטיפול הביוגרפי ומי שעמדה בראש ההכשרה בה למדתי.
שוחחתי עם מרגלי על מהותה וייחודה של התפיסה הטיפולית הביוגרפית, ושמעתי ממנה על התפתחות התחום ועל הקשר האישי שלה אליו.
סרטון קצר של מרכז "גוף נפש" ברמת השרון, בו אני מסבירה על ייחודה של החשיבה הביוגרפית, על תרומתה לטיפול הנפשי ועל הקורס "חשיבה ביוגרפית למטפלים" שמתקיים במרכז בהנחייתי.
הרצאה ראשונה במסגרת סדרת הוובינרים "בין פרויד לשטיינר; חשיבה טיפולית פסיכודינמית-אנתרופוסופית" של מרכז "גוף-נפש" בקיץ 2021. הרצאה זו בוחנת היבטים שונים של הדיאלוג
בין משנתו של שטיינר לבין החשיבה הטיפולית הפסיכודינמית; עומדת על האופן בו מתאר שטיינר את ה"אני" האנושי – כרוח אינדיווידואלית וייחודית מחד גיסא, וכמאוחד עם רוח העולם מאידך גיסא; ומתארת את משמעויותיו של דיאלוג זה עבור השדה הטיפולי.
הרצאה שנייה במסגרת סדרת הוובינרים "בין פרויד לשטיינר; חשיבה טיפולית פסיכודנימית-אנתרופוסופית" של מרכז "גוף נפש" בקיץ 2021. הרצאה זו מתארת את הפרקטיקה של "התבוננות ביוגרפית" ואת האפשרויות שהיא מזמנת בחדר הטיפולים.
פרקטיקה זו מעוגנת בתורתו הביוגרפית-התפתחותית של שטיינר,
מבוססת על הבנת חשיבותה של התבוננות פנומנולוגית (לא פרשנית)
על תקופות חיים שונות,
וחותרת למגע עם ישותו הייחודית של האדם מבעד לסיפור חייו.
פרק 20 בסדרת הפודקאסטים "חידת האדם" של בית "אדם-עולם". בפרק זה אני משוחחת עם נועם שרון על משנתו הפילוסופית פורצת הדרך של רודולף שטיינר, על הסיבות לחוסר ההיכרות עם משנה זו ועל התרומה האפשרית שלה לחשיבה על טיפול נפשי.
הרצאת וובינר שנתתי בספטמבר 2022 לקראת הקורס המקוון "כלים ומיומנויות של חשיבה ביוגרפית למטפלים" במרכז "גוף נפש".
בהרצאה אני מתארת את ייחודה של החשיבה והשפה הביוגרפית, ואת שני הערוצים להבנתו של סיפור החיים האנושי שביניהם היא משלבת: בערוץ הראשון מתארת חשיבה זו את סיפור החיים כביטוי לחוקיות התפתחותית אוניברסלית, ומקנה "מפה" עשירה ומפורטת של דינמיקת ההתפתחות בתקופות חיים ובגילאים שונים. בערוצה השני היא מבססת התייחסות לסיפור החיים האנושי כביטוי ל"אני" הייחודי – שאיננו ניתן להגדרה, לחלוקה, למיון ולסיווג – שכל אדם הינו.
מאמר זה התפרסם בגיליון 36 של עיתון "הגיל החדש" – עיתון לקשישים ולגמלאים של הביטוח הלאומי. נושא הגיליון: "תיעוד סיפורי חיים; היתרונות, ההשלכות והאפשרויות השונות לספר את סיפור חיינו".
המאמר מתאר את ייחודו המהותי של כל אדם כ"אני", את התפיסה לפיה מבעד לסיפור חייו של אדם ניתן לבוא במגע עם ה"אני" שלו, ואת האופן בו מתממשת תפיסה זו בחשיבה הטיפולית-ביוגרפית.
הרצאה במסגרת הסדרה "שלומי קשור בחוט לשלומך" במכללת "כלים שלובים", 16.2.2024. מתוך ההרצאה: "אז על זה אני רוצה לדבר עכשיו – על ההסכמה לחיים הנפשיים
מאמר זה מבוסס על הרצאה שנתתי בכנס Imagined Borders, Epistemic Freedoms באוניברסיטת קולורדו בינואר 2020.
המאמר מציג את משנתו הפילוסופית של רודולף שטיינר כתשתית לחשיבה שמחפשת לערער על תקפותם של גבולות שונים:
משנה פילוסופית זו מתארת את המציאות הממשית כאחדות נעדרת גבולות, וטוענת שביכולתה של ההכרה האנושית להתפתח אל מעבר לגבולות הטבועים בה.
השתמעויותיה החברתיות של התפיסה לפיה כל גבול איננו ממשי והכרחי נבחנות במאמר זה.
מאמר זה מבוסס על הרצאה שנתתי ביוני 2019 בכנס Imagining with Eyes Wide Open: Relational Journeys של IARPP – האיגוד הבינלאומי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותיות.
המאמר מתאר את האופן בו מתפקד בהגותו של שטיינר המושג "imagination" – כצורת הכרה שמאפשרת מגע עם ממדי המהות של העולם ושל העצמי.
תוך דיאלוג עם מאמרו הידוע של פיליפ ברומברג (2013), "Hidden in Plain Sight: Thoughts on Imagination and the Lived Unconscious", מתאר המאמר את תרומתו האפשרית של מושג זה לחשיבה טיפולית.
This paper presents a conceptual dialogue between Rudolf Steiner’s philosophy and psychoanalytic thinking. Steiner (1861-1925) is mainly known as the founder of anthroposophy and the educational system based upon it, but the scope of his conceptual paradigm is much wider: The monism of his philosophical framework offers an alternative to the fissure – implied by Cartesian and Kantian dualism – between the human subject and the world.
The paper argues that the dialogue between Steiner’s philosophy and psychoanalysis enriches both disciplines: it establishes a philosophical substrate for conceptualizing interpersonal processes that is lacking in psychoanalysis, while providing Steiner’s monistic framework with a substrate for therapeutic practice.
In creating and examining this interdisciplinary dialogue, the paper uses methodological concepts that relate to the dialogical nature of interpretation and understanding: Gadamer’s “fusion of horizons”; Wittgenstein’s “language-games”; and the concept of “worldview” (Weltanschauung) – as it is construed, differentially, by Wittgenstein and Steiner.
Utilizing three concepts that represent different psychoanalytic schools – “projective identification,” “transitional space,” and “self-object”/“selfobject” – the paper examines the shared language that may emerge through the dialogue between the psychoanalytic theorizations of Klein, Winnicott and Kohut, and the philosophy of Steiner.
