פסיכותרפיה פסיכודינמית – ביוגרפית
שמי ד"ר טלי סלע, אני מטפלת ביוגרפית מוסמכת מטעם Biography and Social Development Trust באנגליה ובעלת תואר דוקטור לפרשנות ותרבות מאוניברסיטת בר-אילן. כותרת עבודת הדוקטורט שלי: ""חפש בתוך עצמך ותמצא את העולם"; דיאלוג בין שיטתו של רודולף שטיינר לבין הפסיכואנליזה".
הדרך המקצועית והאקדמית שעשיתי כללה תואר ראשון בפסיכולוגיה ובתוכנית "אמירים" במדעי הרוח ולימודים לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטה העברית בירושלים, הכשרה בחינוך אנתרופוסופי בירושלים, הכשרה בטיפול ביוגרפי באנגליה וכתיבת עבודת דוקטורט – שהפגישה בין התחומים הללו.
אני עוסקת בטיפול פרטני וזוגי בקליניקה הפרטית שלי במושב מטע ובירושלים. גישתי הטיפולית משלבת בין החשיבה הפסיכודינמית לבין תובנות שמעוגנות בפילוסופיה האחדותית ובחשיבה הביוגרפית של שטיינר.
כמו כן, עוסקת בהדרכת מטפלים, כותבת ומלמדת במסגרות שונות. תחומי הכתיבה וההוראה שלי: חשיבה ביוגרפית, תרומתה של משנתו האחדותית של שטיינר לחשיבה הפסיכואנליטית, תמורות בתפיסת היחס בין אדם לעולם בחשיבה הפסיכואנליטית, ועוד. תלמידת התוכנית הבין-תחומית במכון תל-אביב לפסיכואנליזה בת-זמננו. מכהנת כיו"ר האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה.
טיפול ביוגרפי הינו פרקטיקה טיפולית המבוססת על תובנות שמציעה משנתו הפילוסופית והאנתרופוסופית של רודולף שטיינר ביחס לאדם, ביחס למהותו העמוקה של כל אדם כישות "אני" ייחודית, וביחס למפגש אנושי כמרחב שמאפשר מגע עם מהות זו.
השפה הביוגרפית שמעצבת משנתו של שטיינר מתארת את השתנותו של אדם בממד הזמן כתהליך התגלותה, התהוותה והתממשותה של מהותו – מתוכם של תהליכי התפתחות גופניים, נפשיים ורוחניים, ומתוך הקשרים המורכבים שביניהם.
השפה הביוגרפית מתארת את הדינמיקה הכוללת של התהליך ההתפתחותי, כמו גם את מאפייניהן של תקופות חיים שונות ושל נקודות ציון ספציפיות במהלכן. שפה זו מאפשרת למטפלים התייחסות מובחנת למטופלים בגילאים שונים ול"חומר" טיפולי מתקופות חיים שונות.
הטיפול הביוגרפי מתפתח בעשורים האחרונים על בסיס עבודתו של הפסיכיאטר ההולנדי ברנארד ליווכוד. ייחודה של החשיבה הטיפולית הביוגרפית קשור בעיגונה בתמונת-אדם המתייחסת לממדי הגוף, הנפש והרוח, ובאפשרות להבנת תהליכיו הרגשיים ואתגריו הנפשיים של אדם במסגרתה של תמונה זו.
הטיפול הביוגרפי הינו מרחב שבו תמונת-אדם רחבה ורבת-שכבות הופכת לפרקטיקה טיפולית - לא כתיאוריה אלא מתוך העמקתן של יכולות התפיסה והתובנה. מרחב זה מציע את מה שרבים כמהים אליו: מקום בטוח בו ניתן לתת ביטוי להשתוקקות הגוף ולשאיפותיה של הרוח; לחרדות אישיות ולדאגה ביחס לתהליכים כלל-עולמיים, לסערות רגשיות או לחוויות רוחניות, לכאב ואבל על אובדן ולהנאה מספר טוב. מרחב טיפולי כזה מבוסס על הבנה ביחס למקצבי ההתפתחות הביוגרפית, כמו גם ביחס לפוטנציאל המרפא של המפגש האנושי; ביחס לאתגרים של זמננו וביחס לאפשרות ההתפתחות והמימוש האנושיים.
הגישה הטיפולית שלי משלבת את תמונת האדם והפילוסופיה האחדותית שמבססת הגותו של רודולף שטיינר עם תובנות ביחס לתהליכים נפשיים המעוגנות בחשיבה הפסיכודינמית.
מאז ראשיתן התפתחו החשיבה הפסיכואנליטית והחשיבה הפילוסופית והאנתרופוסופית של שטיינר בסביבה גיאוגרפית, תרבותית וחברתית דומה מחד גיסא, וכקווים מקבילים שאינם נפגשים מאידך גיסא: פרויד ושטיינר הסתובבו במעגלים חברתיים, תרבותיים ואינטלקטואליים דומים בווינה של סוף המאה התשע-עשרה, טפחו קשרים עם מכרים משותפים – יוזף ברויאר, שטפן צוויג, רילקה ואחרים – וחלקו יחס מיוחד לפילוסוף פרנץ ברנטאנו, ששניהם היו מתלמידיו.
האם נפגשו פרויד ושטיינר בשנים הללו? האם ישבו לעיתים באותו בית קפה? האם שוחחו פעם, התווכחו או החליפו דעות על הסוגיות השונות ששניהם עסקו בהן – מיהו האדם? מה מניע אותו? מהן הדרכים לידיעתו ולהבנתו? ממה נובע סבלו וכיצד ניתן להקל עליו או לרפאו? – במידה וכן, הרי שאין בנמצא תיעוד על כך.
מאה ועשרים שנה מאז הופעתן על במת הרעיונות ובשדות הפרקטיקה – מתוך בית גידול גיאוגרפי, חברתי ותרבותי משותף – הפגישה עבודת הדוקטורט שלי בין החשיבה הפסיכואנליטית לבין משנתו הפילוסופית והאנתרופוסופית של רודולף שטיינר, והציעה לבחון את פוריותו של דיאלוג ביניהן. בעבודה זו חקרתי את האופנים השונים שבהם עשוי דיאלוג כזה לתרום לחשיבה ולפרקטיקה הטיפולית.
עבודתי הטיפולית מיישמת את התובנות שאליהן הגעתי בעבודת המחקר שלי – ועושה זאת בכל פעם מחדש, ובאופן הייחודי שנובע מכל מפגש ספציפי. התהליך הטיפולי הינו עבורי מרחב לחקירה, גילוי, התהוות ומימוש; מרחב שבו התפתחות וריפוי נותנים ביטוי לאפשרויות הגלומות בכל אדם ובכל מפגש אנושי.
מאמר זה התפרסם בגיליון 36 של עיתון "הגיל החדש" – עיתון לקשישים ולגמלאים של הביטוח הלאומי. נושא הגיליון: "תיעוד סיפורי חיים; היתרונות, ההשלכות והאפשרויות השונות לספר את סיפור חיינו".
המאמר מתאר את ייחודו המהותי של כל אדם כ"אני", את התפיסה לפיה מבעד לסיפור חייו של אדם ניתן לבוא במגע עם ה"אני" שלו, ואת האופן בו מתממשת תפיסה זו בחשיבה הטיפולית-ביוגרפית.
דברים שאמרתי באסיפת החברים השנתית של האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה. תוך ציטוט האופן בו מסביר רולאן בארת' מהו "טקסט", התייחסתי לכך, שבמיטבו, תהליך הטיפול הנפשי הינו מרחב של שיח בין שפות שונות; ועמדתי על חשיבותה של הבנה זו עבור השדה הטיפולי: במיטבו מתהווה שדה זה כשדה שבו לשום שפה טיפולית אין עליונות על שפה אחרת, שדה שהינו מרחב של שיח בין שפות שונות, שדה שמכיר בחשיבותו של שיח כזה. לכך חותר חזונו של האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה.
תוך התבססות על שלוש נקודות מבט על האדם שביניהן קושרת משנתו הפילוסופית של שטיינר – נקודת המבט האונטולוגית, נקודת המבט האפיסטמולוגית ונקודת המבט האתית – מתאר מאמר זה את ייחודה של התפיסה האנתרופוסופית ביחס לביוגרפיה האנושית. הביוגרפיה האנושית מתוארת כתהליך התפתחותי המאפשר את התהוותו של אדם – במהלכן של תקופות החיים השונות, ומתוך התמודדות עם האתגרים שהן מזמנות – לעצמיותו. עצמיות זו נתפסת כישות שההתבוננות, הידיעה, המוסריות והחופש שייכים למהותה; התהליך הביוגרפי של אותה ישות מתהווה כאתיקה הקושרת התפתחות, הכרה, מוסריות וחירות.
המאמר פורסם בגיליון "ביוגרפיות 2018" של מגזין "אדם-עולם".
מאמר זה מציג בקצרה את "החשיבה הביוגרפית" כהיבט אחד של הדיאלוג המחקרי שיצרתי בעבודת הדוקטורט שלי בין משנתו של שטיינר לבין הפסיכואנליזה.
"חשיבה ביוגרפית" הינו מושג שטבעתי כדי לציין את החשיבה והשפה הייחודית שמעצבת משנתו של שטיינר ביחס לחיים האנושיים; המאמר מתאר את ייחודה של שפה זו ואת חשיבותה עבור המעשה הטיפולי.
המאמר נכתב ביולי 2022.
טלפון: 054-6872852
או כתבו כאן ואצור איתכם קשר
