על חשיבה ביוגרפית ועל תרומתה לשדה הטיפולי

בהתבסס על האפיסטמולוגיה למדעי האדם שמבססת משנתו הפילוסופית של שטיינר, מציע מאמר זה אפשרות לראות בתהליך של התבוננות ביוגרפית – התבוננותו של אדם על סיפור חייו – פרקטיקה של חקירה מדעית. עניינה של חקירה זו איננו ניסוחן של הכללות ומסקנות שתהיינה תקפות גם במקרים נוספים, להפך: חקירה כזו חותרת להגיע להבנתה של תופעה יחידנית – אדם מסוים על יחידותו, ייחודו ומיוחדותו. תוך עיון במושג ה"אני" שמעצבת הגותו האנתרופוסופית של שטיינר, מציג המאמר את האפשרויות והסכנות הכרוכות בפרקטיקה זו.
המאמר פורסם בכרך "ביוגרפיות 2021" של המגזין "אדם-עולם"

הרצאה שנייה במסגרת סדרת הוובינרים "בין פרויד לשטיינר; חשיבה טיפולית פסיכודנימית-אנתרופוסופית" של מרכז "גוף נפש" בקיץ 2021. הרצאה זו מתארת את הפרקטיקה של "התבוננות ביוגרפית" ואת האפשרויות שהיא מזמנת בחדר הטיפולים.
פרקטיקה זו מעוגנת בתורתו הביוגרפית-התפתחותית של שטיינר,
מבוססת על הבנת חשיבותה של התבוננות פנומנולוגית (לא פרשנית)
על תקופות חיים שונות,
וחותרת למגע עם ישותו הייחודית של האדם מבעד לסיפור חייו.

מאמר שלישי במסגרת המדור "ביוגרפיה; התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014.
מאמר זה מתייחס לתיאור ההתרחשות הרוחנית אותה מכנה שטיינר ה"מפגש עם שומר הסף" ולקשר ההכרחי שמדגים תיאור זה בין דרך רוחנית לבין תהליכים נפשיים: התפתחות אל עבר מגע עם מציאות רוחנית מחייבת מפגש של אדם עם ההיבטים השונים של מה שחי באופנים בלתי מודעים בנפשו.