כלים ומיומנויות של חשיבה ביוגרפית למטפלים

מאמר זה מתאר את קוויה העיקריים של התוכנית לעבודת הדוקטורט שלי. עבודה זו הינה מחקר ראשון מסוגו, בארץ ובעולם, המציע את הגותו של שטיינר כתשתית פילוסופית לתורה הפסיכואנליטית. הפילוסופיה של שטיינר מהווה בסיס לתורה האנתרופוסופית וליישומיה השונים, אך עד כה לא נבחנה האפשרות להציעה כבסיס פילוסופי עבור תחומי דעת ומעשה אחרים. המחקר מבקש לטעון שתורתו של שטיינר – המעצבת את יחסי האדם והעולם שלא על בסיס ניגוד וקרע ביניהם – מציעה תשתית פילוסופית מתאימה להמשגה הפסיכואנליטית. בנוסף מציע המחקר את תפיסת ה"אני" של שטיינר כמענה לקושי בהמשגתה של העצמיות האנושית בפסיכואנליזה, וכן משרטט קווים לתפיסת טיפול נפשי המבוססת על הדיאלוג בין שתי הדיסציפלינות.
המאמר פורסם בגיליון "מחקרים 2017" של מגזין "אדם-עולם".

בהתבסס על האפיסטמולוגיה למדעי האדם שמבססת משנתו הפילוסופית של שטיינר, מציע מאמר זה אפשרות לראות בתהליך של התבוננות ביוגרפית – התבוננותו של אדם על סיפור חייו – פרקטיקה של חקירה מדעית. עניינה של חקירה זו איננו ניסוחן של הכללות ומסקנות שתהיינה תקפות גם במקרים נוספים, להפך: חקירה כזו חותרת להגיע להבנתה של תופעה יחידנית – אדם מסוים על יחידותו, ייחודו ומיוחדותו. תוך עיון במושג ה"אני" שמעצבת הגותו האנתרופוסופית של שטיינר, מציג המאמר את האפשרויות והסכנות הכרוכות בפרקטיקה זו.
המאמר פורסם בכרך "ביוגרפיות 2021" של המגזין "אדם-עולם"

מאמר זה מבוסס על הרצאה שנתתי במאי 2018 בכנס הישראלי התשיעי לחקר רוחניות עכשווית באוניברסיטת חיפה.
המאמר מציג את עיקריה של שיטתו הפילוסופית של שטיינר ואת שלוש נקודות המבט על תהליך הטיפול הנפשי שמאפשר הדיאלוג בינה לבין החשיבה הפסיכואנליטית:
נקודת מבט הכרתית, שמבעדה נתפס תהליך זה כתהליך של התרחבות התודעה; נקודת מבט אונטולוגית שקושרת בין התרחבות תודעתית לבין התפתחות ה"אני"; ונקודת מבט אתית שמתארת את אפשרות התפתחותו של אדם אל עבר מהותו כישות ייחודית, מוסרית וחופשית.
מתוך שילובן של נקודות מבט אלו, מציע המאמר לראות בתהליך של טיפול נפשי דרך מודרנית להתפתחות רוחנית.