כלים ומיומנויות של חשיבה ביוגרפית למטפלים

בהתבסס על האפיסטמולוגיה למדעי האדם שמבססת משנתו הפילוסופית של שטיינר, מציע מאמר זה אפשרות לראות בתהליך של התבוננות ביוגרפית – התבוננותו של אדם על סיפור חייו – פרקטיקה של חקירה מדעית. עניינה של חקירה זו איננו ניסוחן של הכללות ומסקנות שתהיינה תקפות גם במקרים נוספים, להפך: חקירה כזו חותרת להגיע להבנתה של תופעה יחידנית – אדם מסוים על יחידותו, ייחודו ומיוחדותו. תוך עיון במושג ה"אני" שמעצבת הגותו האנתרופוסופית של שטיינר, מציג המאמר את האפשרויות והסכנות הכרוכות בפרקטיקה זו.
המאמר פורסם בכרך "ביוגרפיות 2021" של המגזין "אדם-עולם"

תוך התבססות על שלוש נקודות מבט על האדם שביניהן קושרת משנתו הפילוסופית של שטיינר – נקודת המבט האונטולוגית, נקודת המבט האפיסטמולוגית ונקודת המבט האתית – מתאר מאמר זה את ייחודה של התפיסה האנתרופוסופית ביחס לביוגרפיה האנושית. הביוגרפיה האנושית מתוארת כתהליך התפתחותי המאפשר את התהוותו של אדם – במהלכן של תקופות החיים השונות, ומתוך התמודדות עם האתגרים שהן מזמנות – לעצמיותו. עצמיות זו נתפסת כישות שההתבוננות, הידיעה, המוסריות והחופש שייכים למהותה; התהליך הביוגרפי של אותה ישות מתהווה כאתיקה הקושרת התפתחות, הכרה, מוסריות וחירות.
המאמר פורסם בגיליון "ביוגרפיות 2018" של מגזין "אדם-עולם".

מאמר זה מבוסס על הרצאה שנתתי במאי 2018 בכנס הישראלי התשיעי לחקר רוחניות עכשווית באוניברסיטת חיפה.
המאמר מציג את עיקריה של שיטתו הפילוסופית של שטיינר ואת שלוש נקודות המבט על תהליך הטיפול הנפשי שמאפשר הדיאלוג בינה לבין החשיבה הפסיכואנליטית:
נקודת מבט הכרתית, שמבעדה נתפס תהליך זה כתהליך של התרחבות התודעה; נקודת מבט אונטולוגית שקושרת בין התרחבות תודעתית לבין התפתחות ה"אני"; ונקודת מבט אתית שמתארת את אפשרות התפתחותו של אדם אל עבר מהותו כישות ייחודית, מוסרית וחופשית.
מתוך שילובן של נקודות מבט אלו, מציע המאמר לראות בתהליך של טיפול נפשי דרך מודרנית להתפתחות רוחנית.