על ריבוי שפות כערך בשדה הפסיכותרפיה; הרהורים על חזון האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה מאת יושבת הראש החדשה – ד"ר טלי סלע

דברים שאמרתי באסיפת החברים השנתית של האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה. תוך ציטוט האופן בו מסביר רולאן בארת' מהו "טקסט", התייחסתי לכך, שבמיטבו, תהליך הטיפול הנפשי הינו מרחב של שיח בין שפות שונות; ועמדתי על חשיבותה של הבנה זו עבור השדה הטיפולי: במיטבו מתהווה שדה זה כשדה שבו לשום שפה טיפולית אין עליונות על שפה אחרת, שדה שהינו מרחב של שיח בין שפות שונות, שדה שמכיר בחשיבותו של שיח כזה. לכך חותר חזונו של האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה.

באספת החברים האחרונה, שהתקיימה ב 13.5.22, קיבלתי את הזכות לשמש כיו"ר הרביעית של האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה. ברצוני להודות לכם, חברי האיגוד, על האמון שנתתם בי ועל הזכות להוביל את האיגוד ולקדם את צמיחתו – לשם מימוש החזון המיוחד שחרת איגוד זה על דגלו.

בין יתר דבריי באספת החברים, קראתי את המשפט הבא מתוך חזון האיגוד, כפי שנוסח על-ידי מקימיו: "האיגוד פתוח למגוון שפות טיפוליות, מתוך אמונה ששפות טיפוליות שונות מתאימות לאנשים שונים". באופן תמציתי וצנוע מגדיר משפט זה, להבנתי, את מהותו הייחודית והמהפכנית של האיגוד: איגוד ישראלי רב-תחומי לפסיכותרפיה חרת על דגלו לא שפה טיפולית אחת מסוימת, אלא את ההכרה בחשיבותן של שפות טיפוליות שונות.

שפה טיפולית הינה, למעשה, ניסוח של תפיסה מסוימת באשר לשאלה "מיהו האדם?", באשר לשאלות בדבר מקורות סבלו וכוחותיו ובאשר למשמעותו של התהליך הטיפולי. שפות טיפוליות שונות מהוות נקודות מבט שונות על האדם, על חייו, אתגריו, חולייו ואפשרויותיו ההתפתחותיות, כמו גם על משמעויותיו של מפגש אנושי ועל האופנים שבהם הוא מקדם התפתחות וריפוי.

 ההכרה בחשיבותו של שיח בין שפות טיפוליות שונות עומדת במרכז חזונו של האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה. עבורי זהו חזון מרגש. במאמרו "From Work to Text", מאפיין הבלשן, החוקר ומבקר-הספרות רולאן בארת' את הטקסט כריבוי: טקסט, לטענתו, הינו "אריג של מסמנים", מרחב שבו לשום שפה אין עליונות על שפה אחרת ושפות שונות חגות בו. ככזה מהווה הטקסט "מרחב חברתי שלא משאיר מחוצה לו שום שפה ושום סובייקט", מרחב שמאפשר את שקיפותן של מערכות יחסים לשוניות וחברתיות, ושמשתתף, מתוך כך, באוטופיה חברתית.

המילים הללו מתארות, לדעתי, את מה – שבמיטבו – תהליך טיפולי יכול להיות: מרחב של שיח בין שפות שונות; מרחב שמתקיים בו שיח בין השפה הייחודית של אדם אחד לשפה הייחודית של אדם אחר. והן מתארות את מה – ששוב, במיטבו -שדה הטיפול הנפשי יכול להיות: שדה שבו לשום שפה טיפולית אין עליונות על שפה אחרת, שדה שהינו מרחב של שיח בין שפות שונות, שדה שמכיר בחשיבותו של שיח כזה.

את החזון הזה ביחס לשדה הטיפולי חרת על דגלו האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה. מגוון השפות הטיפוליות שבהן מעוגנות תוכניות ההכשרה המוכרות על ידי האיגוד – 14 במספר – ושמתוכן עובדים מטפלים החברים באיגוד מבטא חזון זה. מטפלים בעלי אוריינטציה פסיכודינמית, אקזיסטנציאליסטית, אינטגרטיבית, אנתרופוסופית, בעלי הכשרה בפסיכותרפיה קשובת-טבע או מבוססת-מיינדפולנס, בהאקומי או בטיפול באמצעות משחק משתתפים בשיח הרב-לשוני והרב-תחומי שמקדם האיגוד.

ריבוי השפות הטיפוליות איננו מהווה, עם זאת, הרשאה להורדה או להגדרה רופפת של הסטנדרטים המקצועיים שנדרשים מהעוסקים בטיפול נפשי. כל אחת מתוכניות ההכשרה המוכרות על-ידי האיגוד עברה תהליך ארוך ומדוקדק, לאורך מספר שנים, שבו נבחנה עמידתה בדרישות ההכרה המפורטות והמחמירות של האיגוד. כל אחד מהמטפלים חברי האיגוד עבר תהליך קבלה מוקפד שבו נדרש להוכיח את עמידתו בהגדרות ובקריטריונים מחמירים.

את הרציונל שעמד לנגד עיניהם במהלך הקמת האיגוד נסחו מקימיו באופן הבא: "ישנו צורך באיגוד-גג שיהווה בית מקצועי לעוסקים בפסיכותרפיה כדיסציפלינה נפרדת, איגוד בו יתקיים דיאלוג פתוח בין מקצועות שונים בתוך העולם הטיפולי". מאז הקמתו, הפך האיגוד לבית מקצועי למטפלים רבים החברים בו ולתו-איכות שמעיד על עמידתם של מטפלים אלו בסטנדרטים המקצועיים הגבוהים שנדרשים על-ידו. הקריטריונים שבהן נדרשות לעמוד תוכניות ההכשרה בפסיכותרפיה הפכו לבסיס מחייב עבור תוכניות רבות – כולל כאלה שאינן מוכרות על-ידי האיגוד – ולתשתית מקובלת לחשיבה על העיסוק בפסיכותרפיה. כיושבת הראש החדשה של  האיגוד בכוונתי להמשיך ולפעול למען המשך צמיחתו בתחומיה השונים של פעילותו, ליצירתם של תחומי פעילות נוספים, להעמקת מימושו של חזונו החשוב עבור שדה הטיפול הנפשי ולהגדלת נוכחותו בשדה זה.

ד"ר טלי סלע

מטפלת ביוגרפית מוסמכת, בעלת תואר דוקטור לפרשנות ותרבות מאוניברסיטת בר-אילן. עוסקת בטיפול פרטני וזוגי בגישה שמשלבת בין תמונת האדם והפילוסופיה האחדותית של רודולף שטיינר לבין החשיבה הפסיכודינמית. כותבת ומלמדת במסגרות שונות.

מאמרים נוספים

ביוגרפיה; התפתחות וריפוי: 1. על הנפש – דרכי התפתחות ריפוי

מאמר זה הינו מאמר מבוא למדור "ביוגרפיה, התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014.
המאמר מציג את ייחודה של החשיבה האנתרופוסופית על הנפש האנושית ומתאר את הולדתו והתפתחותו של תחום הטיפול הביוגרפי (בחמשת המאמרים הראשונים של המדור עדיין השתמשתי במושג "ייעוץ ביוגרפי". המאמר השישי יסביר מדוע בחרתי לשנותו ל"טיפול ביוגרפי").

קרא עוד

פציעה וריפוי; על משמעות ה"כוח הרואה" בסיפור גן עדן ובטיפול הנפשי

מאמר זה מתבונן בסיפור גן-עדן ומתאר באמצעותו את הארכיטיפים של פציעה וריפוי. ארכיטיפ הפציעה קשור במוגבלותה של הידיעה העצמית שקיבלו אדם וחווה כשאכלו מעץ הדעת ובאובדנה של חווית נראותם על-ידי אלוהים: בעקבות הגירוש מגן עדן, בני אדם אינם חווים את אפשרות ההיראות לעומק מהותם, ואילו עיניהם שלהם, שנפקחו, אינן מסוגלות לאפשר ראייה כזו. תוך קישור למושג ה"זולתעצמי" הקוהוטיאני, מגדיר המאמר את ארכיטיפ הריפוי כחתירה ל"ראייה" של אדם במהותו השלמה.
המאמר פורסם בגיליון 20 של מגזין "אדם-עולם".

קרא עוד

"חפש בתוך עצמך ותמצא את העולם"; "טעימות" מדיאלוג מחקרי בין משנתו של רודולף שטיינר לבין הפסיכואנליזה: א. חשיבה ביוגרפית ותרומתה לשדה הטיפולי

מאמר זה מציג בקצרה את "החשיבה הביוגרפית" כהיבט אחד של הדיאלוג המחקרי שיצרתי בעבודת הדוקטורט שלי בין משנתו של שטיינר לבין הפסיכואנליזה.
"חשיבה ביוגרפית" הינו מושג שטבעתי כדי לציין את החשיבה והשפה הייחודית שמעצבת משנתו של שטיינר ביחס לחיים האנושיים; המאמר מתאר את ייחודה של שפה זו ואת חשיבותה עבור המעשה הטיפולי.
המאמר נכתב ביולי 2022.

קרא עוד

Look into The Depths within Yourself and Find the Outside World": The Contribution of Rudolf Steiner’s Monistic Philosophy to Psychoanalytic Conceptualization. In D. Lemberger (Ed.), Psychoanalytic Investigations in Philosophy; An Interdisciplinary Exploration of Current Existential Challenges

This paper presents a conceptual dialogue between Rudolf Steiner’s philosophy and psychoanalytic thinking. Steiner (1861-1925) is mainly known as the founder of anthroposophy and the educational system based upon it, but the scope of his conceptual paradigm is much wider: The monism of his philosophical framework offers an alternative to the fissure – implied by Cartesian and Kantian dualism – between the human subject and the world.
The paper argues that the dialogue between Steiner’s philosophy and psychoanalysis enriches both disciplines: it establishes a philosophical substrate for conceptualizing interpersonal processes that is lacking in psychoanalysis, while providing Steiner’s monistic framework with a substrate for therapeutic practice.
In creating and examining this interdisciplinary dialogue, the paper uses methodological concepts that relate to the dialogical nature of interpretation and understanding: Gadamer’s “fusion of horizons”; Wittgenstein’s “language-games”; and the concept of “worldview” (Weltanschauung) – as it is construed, differentially, by Wittgenstein and Steiner.
Utilizing three concepts that represent different psychoanalytic schools – “projective identification,” “transitional space,” and “self-object”/“selfobject” – the paper examines the shared language that may emerge through the dialogue between the psychoanalytic theorizations of Klein, Winnicott and Kohut, and the philosophy of Steiner.

קרא עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן