באספת החברים האחרונה, שהתקיימה ב 13.5.22, קיבלתי את הזכות לשמש כיו"ר הרביעית של האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה. ברצוני להודות לכם, חברי האיגוד, על האמון שנתתם בי ועל הזכות להוביל את האיגוד ולקדם את צמיחתו – לשם מימוש החזון המיוחד שחרת איגוד זה על דגלו.
בין יתר דבריי באספת החברים, קראתי את המשפט הבא מתוך חזון האיגוד, כפי שנוסח על-ידי מקימיו: "האיגוד פתוח למגוון שפות טיפוליות, מתוך אמונה ששפות טיפוליות שונות מתאימות לאנשים שונים". באופן תמציתי וצנוע מגדיר משפט זה, להבנתי, את מהותו הייחודית והמהפכנית של האיגוד: איגוד ישראלי רב-תחומי לפסיכותרפיה חרת על דגלו לא שפה טיפולית אחת מסוימת, אלא את ההכרה בחשיבותן של שפות טיפוליות שונות.
שפה טיפולית הינה, למעשה, ניסוח של תפיסה מסוימת באשר לשאלה "מיהו האדם?", באשר לשאלות בדבר מקורות סבלו וכוחותיו ובאשר למשמעותו של התהליך הטיפולי. שפות טיפוליות שונות מהוות נקודות מבט שונות על האדם, על חייו, אתגריו, חולייו ואפשרויותיו ההתפתחותיות, כמו גם על משמעויותיו של מפגש אנושי ועל האופנים שבהם הוא מקדם התפתחות וריפוי.
ההכרה בחשיבותו של שיח בין שפות טיפוליות שונות עומדת במרכז חזונו של האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה. עבורי זהו חזון מרגש. במאמרו "From Work to Text", מאפיין הבלשן, החוקר ומבקר-הספרות רולאן בארת' את הטקסט כריבוי: טקסט, לטענתו, הינו "אריג של מסמנים", מרחב שבו לשום שפה אין עליונות על שפה אחרת ושפות שונות חגות בו. ככזה מהווה הטקסט "מרחב חברתי שלא משאיר מחוצה לו שום שפה ושום סובייקט", מרחב שמאפשר את שקיפותן של מערכות יחסים לשוניות וחברתיות, ושמשתתף, מתוך כך, באוטופיה חברתית.
המילים הללו מתארות, לדעתי, את מה – שבמיטבו – תהליך טיפולי יכול להיות: מרחב של שיח בין שפות שונות; מרחב שמתקיים בו שיח בין השפה הייחודית של אדם אחד לשפה הייחודית של אדם אחר. והן מתארות את מה – ששוב, במיטבו -שדה הטיפול הנפשי יכול להיות: שדה שבו לשום שפה טיפולית אין עליונות על שפה אחרת, שדה שהינו מרחב של שיח בין שפות שונות, שדה שמכיר בחשיבותו של שיח כזה.
את החזון הזה ביחס לשדה הטיפולי חרת על דגלו האיגוד הישראלי הרב-תחומי לפסיכותרפיה. מגוון השפות הטיפוליות שבהן מעוגנות תוכניות ההכשרה המוכרות על ידי האיגוד – 14 במספר – ושמתוכן עובדים מטפלים החברים באיגוד מבטא חזון זה. מטפלים בעלי אוריינטציה פסיכודינמית, אקזיסטנציאליסטית, אינטגרטיבית, אנתרופוסופית, בעלי הכשרה בפסיכותרפיה קשובת-טבע או מבוססת-מיינדפולנס, בהאקומי או בטיפול באמצעות משחק משתתפים בשיח הרב-לשוני והרב-תחומי שמקדם האיגוד.
ריבוי השפות הטיפוליות איננו מהווה, עם זאת, הרשאה להורדה או להגדרה רופפת של הסטנדרטים המקצועיים שנדרשים מהעוסקים בטיפול נפשי. כל אחת מתוכניות ההכשרה המוכרות על-ידי האיגוד עברה תהליך ארוך ומדוקדק, לאורך מספר שנים, שבו נבחנה עמידתה בדרישות ההכרה המפורטות והמחמירות של האיגוד. כל אחד מהמטפלים חברי האיגוד עבר תהליך קבלה מוקפד שבו נדרש להוכיח את עמידתו בהגדרות ובקריטריונים מחמירים.
את הרציונל שעמד לנגד עיניהם במהלך הקמת האיגוד נסחו מקימיו באופן הבא: "ישנו צורך באיגוד-גג שיהווה בית מקצועי לעוסקים בפסיכותרפיה כדיסציפלינה נפרדת, איגוד בו יתקיים דיאלוג פתוח בין מקצועות שונים בתוך העולם הטיפולי". מאז הקמתו, הפך האיגוד לבית מקצועי למטפלים רבים החברים בו ולתו-איכות שמעיד על עמידתם של מטפלים אלו בסטנדרטים המקצועיים הגבוהים שנדרשים על-ידו. הקריטריונים שבהן נדרשות לעמוד תוכניות ההכשרה בפסיכותרפיה הפכו לבסיס מחייב עבור תוכניות רבות – כולל כאלה שאינן מוכרות על-ידי האיגוד – ולתשתית מקובלת לחשיבה על העיסוק בפסיכותרפיה. כיושבת הראש החדשה של האיגוד בכוונתי להמשיך ולפעול למען המשך צמיחתו בתחומיה השונים של פעילותו, ליצירתם של תחומי פעילות נוספים, להעמקת מימושו של חזונו החשוב עבור שדה הטיפול הנפשי ולהגדלת נוכחותו בשדה זה.
