מאמר זה התפרסם בגיליון 36 של עיתון "הגיל החדש" – עיתון לקשישים ולגמלאים של הביטוח הלאומי. נושא הגיליון: "תיעוד סיפורי חיים; היתרונות, ההשלכות והאפשרויות השונות לספר את סיפור חיינו".
המאמר מתאר את ייחודו המהותי של כל אדם כ"אני", את התפיסה לפיה מבעד לסיפור חייו של אדם ניתן לבוא במגע עם ה"אני" שלו, ואת האופן בו מתממשת תפיסה זו בחשיבה הטיפולית-ביוגרפית.
הרצאת וובינר שנתתי בספטמבר 2022 לקראת הקורס המקוון "כלים ומיומנויות של חשיבה ביוגרפית למטפלים" במרכז "גוף נפש".
בהרצאה אני מתארת את ייחודה של החשיבה והשפה הביוגרפית, ואת שני הערוצים להבנתו של סיפור החיים האנושי שביניהם היא משלבת: בערוץ הראשון מתארת חשיבה זו את סיפור החיים כביטוי לחוקיות התפתחותית אוניברסלית, ומקנה "מפה" עשירה ומפורטת של דינמיקת ההתפתחות בתקופות חיים ובגילאים שונים. בערוצה השני היא מבססת התייחסות לסיפור החיים האנושי כביטוי ל"אני" הייחודי – שאיננו ניתן להגדרה, לחלוקה, למיון ולסיווג – שכל אדם הינו.
ד"ר זהורית אסולין מקהילת המחקר והתיאוריה הפסיכואנליטית בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות הזמינה אותי להשתתף בסדרת ההסכתים החדשה, אשר עוסקת בספרי עיון ומחקר בפסיכואנליזה.
הספר שלי היה הבסיס לשיחתנו, שבה עסקנו ברודולף שטיינר וזיגמונד פרויד, בוינה של סוף המאה ה-19 ובישראל של המאה ה-21;
בתורות אחדותיות מן המזרח ובייחודה של החשיבה האחדותית של שטיינר. ב"אני" האנושי ובתהליכי התפתחות לאורך החיים;
בחקר "העולמות התחתונים" (ברוח המוטו של פרויד לספרו "פירוש החלום", שלקוח מוירגיליוס: "אם איני יכול לכוף את הכוחות העליונים, אניע את השאול") ובידיעתם של "העולמות העליונים" (כשם אחד מספריו של שטיינר, "כיצד קונים דעת העולמות העליונים").
התוצאה לפניכם.
מאמר זה מבוסס על הרצאה שנתתי ביוני 2019 בכנס Imagining with Eyes Wide Open: Relational Journeys של IARPP – האיגוד הבינלאומי לפסיכואנליזה ופסיכותרפיה התייחסותיות.
המאמר מתאר את האופן בו מתפקד בהגותו של שטיינר המושג "imagination" – כצורת הכרה שמאפשרת מגע עם ממדי המהות של העולם ושל העצמי.
תוך דיאלוג עם מאמרו הידוע של פיליפ ברומברג (2013), "Hidden in Plain Sight: Thoughts on Imagination and the Lived Unconscious", מתאר המאמר את תרומתו האפשרית של מושג זה לחשיבה טיפולית.
