לעתים קרובות נשמעות שאלות לגבי משמעות המונח "ייעוץ ביוגרפי", שבעברית מזמן אי הבנות רבות: האם מדובר בתהליך של ייעוץ, במובן של מתן עצות? האם עוסקים בכתיבה של הביוגרפיה? באנגליה, שם מקור השם, מציין המונח (1) "counselling" מקצוע מוכר ששייך לעולם הטיפול הנפשי. לכן נכון לתרגם אותו כ"טיפול" (או "תרפיה") ולא כ"ייעוץ"– שהוא תרגום החוטא למשמעותו האמתית. הטיפול הביוגרפי מתפתח באנגליה בעשרים ושש השנים האחרונות כמקצוע שמתרגם את העושר התרפויטי הגדול של תורת הביוגרפיה האנתרופוסופית – המתארת את חוקיות ההתפתחות מחד, ואת משמעותו של המפגש האנושי מאידך – לתהליך טיפולי מקצועי בן זמננו.
מרגלי מת'יוס, מהדמויות המובילות של תחום הביוגרפיה באנגליה ובאירופה, היא מן המייסדות של ההכשרה למטפלים ביוגרפיים באנגליה (2) ובמשך שנים רבות עמדה בראשה. ההכשרה לטיפול ביוגרפי הוקמה באנגליה בסוף שנות השמונים בתוך "המרכז להתפתחות חברתית" (3) ומאז למדו והוכשרו בה אנשים רבים מרחבי העולם. לפני חמש שנים קיבלה הכשרה זו הכרה מטעם הארגון הבריטי למטפלים ופסיכותרפיסטים (BACP) – דבר הנותן לבוגריה הסמכה רשמית, ומציב את הטיפול הביוגרפי באנגליה כאחד הזרמים המוכרים בעולם הטיפול הנפשי.
גם אני למדתי בהכשרה באנגליה ומרגלי הייתה מורתי. עם השנים הפך הקשר בינינו לקשר של קולגות שחולקות אהבה עמוקה לעולם הביוגרפיה והטיפול הביוגרפי, כמו גם שאלות, מחשבות ותובנות לגבי הללו ולגבי תהליכי ההכשרה לעיסוק בהם. פגשתי אותה באמצעים הוירטואליים שהעולם הטכנולוגי המודרני מאפשר לנו להיפגש באמצעותם, לראיון ושיחה על הטיפול הביוגרפי.
מהי המהות והשליחות של הטיפול הביוגרפי כפי שאת רואה, חווה ומבינה אותן?
מהותו ושליחותו של הטיפול הביוגרפי קשורות בתהליך של החיפוש אחרמימוש האנושיות. המוקד של תהליך זה הוא ה"אני" האנושי והתפתחותו בתקופה הנוכחית, תקופת נפש התודעה. זוהי עבודה שקשורה בעמידה על הסף שתקופה זו מביאה ובתהליך ההתעוררות שמתרחש דרך מאבקים, משברים וקשיים נפשיים. בליבו של הטיפול הביוגרפי מצויה ההתייחסות למסתורין של ה"אני" האנושי.
במה שונה אם כך טיפול ביוגרפי מדרך של התפתחות רוחנית או לימוד?
הטיפול הביוגרפי מצוי על הסף שבין תהליך התפתחות לבין תהליך של ריפוי. אנו עובדים עם החלקים השבורים, החשוכים והנאבקים שבאדם; אולי נכון לומר שזוהי משמעותה של התפתחות בימינו. מה שעורר אותי לרצות לעשות את העבודה הזו הייתה העובדה שהייתי מורה ב"אמרסון קולג' " ללימודים אנתרופוסופיים, ומצאתי את עצמי בסיטואציה שתהליך לימודי בלבד לא הספיק: אנשים באו עם קשייהם, כאביהם והפצעים שלהם, והיה צורך בתהליך אישי.
הטיפול הביוגרפי נמצא במפגש שבין ריפוי, התפתחות ושביל של חניכה, והוא קשור ברצף שקיים בין התפתחות נפשית להתפתחות רוחנית. עבור האדם שעוסק בטיפול ביוגרפי, זה הכרחי ללכת בדרך של עבודה פנימית מתוך מסע כפול: מסע אל החלקים השבורים, הכואבים והחשוכים שבו מצד אחד, ומסע של חיפוש וזיהוי מקורות ההשראה הרוחניים מצד שני. אלו הם שני עולמות שמשלימים זה את זה.
ניתן לומר, אם כך, שהטיפול הביוגרפי מבטא את האופן שבו תורמת האנתרופוסופיה לשדה הרחב והעשיר של העשייה הטיפולית. מה תרומתו לשדה זה?
הטיפול הביוגרפי מעוגן בתמונה ממשית של האדם כישות רוחנית, של הקארמה ושל העובדה שאנחנו מביאים לעולם כוונות למימוש ולחיים שמהווים שביל של התפתחות. כמובן שזו שאלה גדולה איך אנחנו כמטפלים ביוגרפיים עובדים עם הדברים הללו: לא מדובר בכך שתהליך של טיפול ביוגרפי יעסוק במישרין בגלגולים קודמים שפרטיהם סמויים מידיעתנו המודעת, העניין הוא באפשרות שלנו לחוש את הכוונות שאדם מביא לעולם, את המשמעות.
מתוך דברייך עולה שהמהות מצויה לא במה שאנו אומרים או עושים כמטפלים ביוגרפיים, אלא במה שאנו נושאים בתוכנו, בתמונת האדם שחיה בנו.
בהחלט. חשוב לזכור שאנחנו לא ממציאים מחדש את תחום הטיפול ושיש לנו הרבה ללמוד מהעולם הרחב הזה. אנשים מחפשים מקום שאליו אפשר להביא את סיפורם במשמעות העמוקה שלו, וזו מתקשרת לקארמה, שהיא אף פעם לא עניין פרטי שלי עם עצמי – אנחנו קשורים זה בזה. זו תמונת החיים האנושיים שכמטפלים ביוגרפיים אנחנו נושאים בתוכנו, והיא משפיעה על תהליך הריפוי גם מבלי שאנחנו מדברים עליה.
הביוגרפיה של הטיפול הביוגרפי קשורה מאד לביוגרפיה שלך, תוכלי לספר על התפתחותו כפי שאת רואה אותה?
בסוף שנות השמונים נשמעה במקומות רבים באירופה השאלה לגבי עבודה תרפויטית שמבוססת על האנתרופוסופיה. אני הייתי חלק מהרצון הזה: היה לי צורך ליצור כלים ואפשרויות כדי לפגוש את הקשיים והמצוקה שפגשתי, כמובן גם את הקשיים של עצמי. ההכשרה התחילה והתפתחה מתוך האימפולס הטיפולי מצד אחד, וכאימפולס חברתי עמוק מצד שני, וכחיבור בין התמונה הביוגרפית של החיים האנושיים לבין הבנת המפגש האנושי.
השם שנתנו להכשרה היה "טיפול ביוגרפי" ולא "טיפול אנתרופוסופי" כי רצינו שם שיבטא תהליך שמיועד לכל אדם – הרי לכל אדם יש ביוגרפיה ולכל אדם יש שאלות ואתגרים שהביוגרפיה מציבה בפניו.
נתת תמונה מאד יפה של הטיפול הביוגרפי כתהליך של עבודה עם הביוגרפיה בתוך ומתוך מפגש אנושי. מה עבודה כזו עם קשר ומערכת יחסים מבקשת ודורשת מאתנו כמטפלים ביוגרפיים?
זה בוודאי דורש מאתנו עבודה מודעת עם הרבדים השונים של עצמנו. אנחנו עצמנו הכלי לעבודה הזו, והיא נוגעת בהווייתנו כולה. זוהי עבודה שבה אני משתמש בעצמי ככלי עבור האדם האחר – והכלי הזה הוא כל כולי, כל מי שאני ומה שיש בי. כמובן שזה חיוני לשמור על המסגרת של הקשר ועל הגבולות שלו, כך שאני כמטפל לא משתמש בתהליך לסיפוק של עצמי. תמיד צריכה ללוות אותנו שאלת המוטיבציה שלנו כמטפלים – למה אנחנו עושים את מה שעושים, וחשוב מאד לדעת מתי נכון להפנות למטפלים אחרים. מערכת היחסים הטיפולית איננה מערכת יחסים רגילה כמובן: יש לה מסגרת מקצועית שמורכבת מזמן, מכסף, מחוזה טיפולי ומקוד אתי. המסגרת שאנחנו שמים מסביב לתהליך ולמפגש מהווה חלק חשוב מהתהליך, היא יוצרת את המרחב המקודש שמזמין אליו ישויות שקשורות לתהליכים של התפתחות וריפוי.
הטיפול הביוגרפי עצמו קיבל מסגרת חשובה דרך תהליך ההכרה בהכשרה שעברתם באנגליה.
נכון. אניטה (אניטה צ'רטון הייתה שותפה של מרגלי בנשיאת ההכשרה במשך שנים רבות) ואני רצינו כבר בשנות התשעים לעבור תהליך של הכרה ממסדית, אבל זה עדיין לא היה הזמן הנכון לכך. כשקיבלנו את ההכרה בשנת 2009, ההכשרה הייתה בת 21, וזה התחבר להרגשה שהיא הופכת לישות עצמאית, שיוצאת לעולם ושהעולם מכיר בה. בשבילי זו הייתה מתנה שיכולתי לתת להכשרה לפני שאני פורשת מתפקידי כרכזת ההכשרה: יצירה של גשר ודיאלוג בין עבודה שמבוססת על האנתרופוסופיה ומתייחסת לרוח, לבין העולם הטיפולי המקצועי ודרישותיו, כך שהטיפול הביוגרפי לא יהיה אפשרות אזוטרית או תהליך שמיועד לאנתרופוסופים בלבד, אלא אפשרות פתוחה לכל.
איך את רואה את אתגריו העתידיים של הטיפול הביוגרפי?
זה חשוב שמצד אחד לא נאבד את העומק, החיוניות והיצירתיות שלנו ונישאר נאמנים לעצמנו. מצד שני נמצא אתגר הדיאלוג ומציאת השפה לקשר מפרה ונכון עם העולם, וכמובן האפשרות ללמוד מהעולם הטיפולי הרחב.
הגענו למקום שממנו התחלנו – המפגש. גם כאן ישנו אתגר של מפגש, שבו אני לא מאבד את עצמי מחד, ומוצא שפה לשיח עם העולם מאידך.
נכון. זה התהליך שאנחנו צריכים לעשות באופן מודע בתקופתנו, וייחודו של הטיפול הביוגרפי, בין היתר, בכך שהוא מחזיק את המתח שבין האינדיווידואלי לבין החברתי. שטיינר וליווכוד נתנו שניהם את ההשראה – שמתוכה יצרנו, מורים ותלמידים, את התחום הזה. איך הוא יתפתח בעתיד ומה הוא יצטרך, זו שאלה שראוי מאד לעסוק בה, והייתי רוצה להעביר אותה אליכם, בני הדור הבא; העתיד נמצא בידיכם, ואתם הרי תצטרכו בבוא העת, לשאת את המקצוע המתהווה הזה אל עתידו.
מאמר 6 במדור "ביוגרפיה; התפתחות וריפוי", גיליון 27 של מגזין "אדם-עולם", אביב 2014.
- זאת בניגוד ל "advising".
- The Diploma Course in Biographical Counselling""
- ומנוהלת מאז 1997 באמצעות "העמותה לביוגרפיה ולהתפתחות חברתית" www.biographywork.org
