לוגו טלי סלע

ד"ר טלי סלע

→ מאמרים

ביוגרפיה; התפתחות וריפוי: 4. על המפגש האנושי והבנת משמעויותיו עבור הייעוץ הביוגרפי

מאמר רביעי במסגרת המדור "ביוגרפיה; התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014. מאמר זה מתאר את ההבנה העולה מהגותו של שטיינר ביחס למפגש אנושי, לפיה מתוך מפגש עם אדם אחר, פוגש אדם חלקים של עצמו, ובוחן את חשיבותה של הבנה זו עבור החשיבה הטיפולית.

במסה המפורסמת "אני ואתה" כותב מרטין בובר את המילים הבאות:

 אב הדיבר "אני-אתה" אינו יכול להיאמר אלא בכל הישות… אני נהיה עם ה"אתה". עם שאני נהיה ל"אני" אני אומר "אתה". כל חיי אמת פגישה הם. הזיקה ל"אתה" ללא חציצה היא… רק במקום שכלים ומתערערים כל האמצעים והמחיצות שם מתארעת הפגישה… (1).

אדם פוגש באדם; מה מתרחש ביניהם? האם האדם שיוצא מן המפגש הינו אותו האדם שנכנס אליו? האם השתנה? כיצד? מטפל ומטופל יושבים ביחד בחדר הטיפולים, יוצרים קשר ומערכת יחסים. הם נמצאים שם כדי לאפשר למטופל תהליך, ריפוי, צמיחה. מתוך מה מתאפשרים הללו? מה מתרחש במסתרי המפגש, הקשר ומערכות היחסים שבין בני אדם? מה יכול מפגש אנושי לאפשר ובאילו אופנים?

מרטין בובר אומר ש"כל חיי אמת פגישה הם"; שטיינר, שמתייחס גם הוא למסתורין המפגש האנושי, מתאר אותו כך:

את ה"אני" האמיתי… אין אפשרות למצוא היום בהתבוננות אל תוך ישותו של האדם, כל זמן שישות זו מאוחדת עם גופו. רק באופן בלתי ישיר חווה האדם משהו מ"אני" זה; כאשר הוא נכנס לקשר עם בני אדם אחרים… כאשר אנו פוגשים אדם אחר ומשהו הקשור בגורלנו שלנו מתרחש בינינו לבין האדם האחר, אז נכנס לתוכנו משהו מה"אני" האמיתי שלנו…" הוא ממשיך ומתאר כיצד "בני אדם בעתיד… יצטרכו להרגיל את עצמם לראות את ה"אני" שלהם רק מחוץ לעצמם. המצב המוזר שיהיה הוא שכל אדם שנפגוש ושקשור אלינו, יהיה לו יותר קשר ל"אני" שלנו משיש למה שסגור בתוך עורנו. אנו מתקדמים אל עבר תקופה עתידית שבה יאמר האדם לעצמו: העצמי שלי נמצא שם בחוץ בכל אלו שאותם אני פוגש. פחות מכל הוא נמצא בתוכי… (2).

התפתחות מתוך מפגש

בימינו, אם כך, עוברת האפשרות של אדם למגע עם מהותו הרוחית דרך המפגש עם בני אדם אחרים; מתוך מפגש אנושי יכול האדם לבוא במגע עם משהו מה"אני" שלו עצמו, שכן היבטים של זה חיים בבני האדם השונים שקשורים אליו. מערכות היחסים שיוצרים בני אדם בחייהם עשויות לאפשר להם מגע וקשר עם מהותם הרוחנית. בתקופות קדומות התרחש תהליך ההתקדשות במקדשי מסתורין, בהם עבר המועמד להתקדשות תהליך אישי משמעותי ותובעני. בתקופה בה אנו חיים, כך מתוך תיאורו של שטיינר, האפשרות למגע עם המהות הרוחית עוברת לספירה הבין-אישית, לקשר עם בני אדם אחרים – כך שמקדש המסתורין, המהווה את זירת תהליך ההתקדשות, מצוי בתוככי המפגש שבין אדם לאדם.    

בהקשר אחר אומר שטיינר דברים ששופכים אור נוסף על תמונה זו:  

אין העולם הרוחי כעולם הפיסי. בעולם הפיסי עומד אתה מחוץ לאדם זולתך. ניצב הנך מחוץ לאותם אנשים עימם יש לך מגע הדוק. בינך לבין זולתך מצוי לפחות אויר, ולכל אחד ואחד עורו שלו… דבר זה אינו מתאפשר עוד בעוברך דרך שער המוות ובשוכנך בעולם הרוחי… בעולם הרוחי חיים בני אדם לגמרי זה בפנים זה.. (3).

האני שבאחר

שטיינר ממשיך ומסביר כי העובדה שבעולם הרוח חיים בני אדם שיש ביניהם קשר זה בתוך זה, ולא באופן נפרד כמו בעולם הארצי, היא שמהווה את התשתית להתהוות הקארמה; כאשר אנו פוגשים בחיים הארציים אדם שקשור אלינו ושמשפיע על חיינו באופן מסוים – הרי זה בגלל שאנו עצמנו "שמנו" אצלו את אותו הדבר שביקשנו לפגוש: "בהוויית החיים הארצית הבאה הוא בא לפגוש בך במה שרצית לגרום למעשה לעצמך באמצעותו" (שם).

דרך כל מפגש וקשר פוגש אדם בחייו היבטים של גורלו שלו, על ההתמודדויות והאתגרים ההתפתחותיים שזה מעמיד בפניו. אנו פוגשים בחיינו אנשים שעימם יש לנו גורל משותף ומשימות להתפתחות – שנובעות ממערכות היחסים שלנו איתם בחיים ארציים קודמים. שטיינר מתאר בהקשרים שונים את האתגר החברתי בתקופתנו, ומתייחס לכך שאנו חיים בתקופה בה הולך וגובר הקושי במערכות יחסים בין בני אדם, ש"עמוסות" בקארמה רבה; האפשרות לחיות ביחד, לעבוד ביחד, לקיים קשרים באופן "טבעי" ופשוט איננה מובנת יותר מאליה: מה שנובע ממעמקי הקארמה המשותפת בין בני אדם עולה בתקופתנו באופן עוצמתי בנפש האנושית, ומאחר שכך אנו עדים לעובדה שמערכות יחסים, גם בין הקרובים ביותר, הופכות לאתגר גדול ומורכב. ב – 1916 תיאר זאת שטיינר כך: "זה ייעשה יותר ויותר קשה לבנים ובנות להבין את אימותיהם ואבותיהם, זה ייעשה יותר ויותר קשה להורים להבין את ילדיהם…." (4).

תרומת הייעוץ הביוגרפי

מאחר ובאופן טבעי בני אדם אינם זוכרים התרחשויות מחיים קודמים, הרי שמה ש"צובע" את הקשר עם אדם אחר שבחייהם נשאר חבוי במעמקים הלא מודעים של הנפש. השורשים לתגובה הרגשית שלנו כלפי בני אדם שבחיינו, ומה שחי במעמקים החבויים של מערכת היחסים שבינינו נותרים לרוב סמויים מתודעתנו.

האפשרות לעבודה מודעת עם מה שחי בקשר עם אדם אחר היא גם האפשרות למפגש עם הקארמה המשותפת שלנו, עם האתגרים והמשימות שנובעים ממנה עבור כל אחד מאיתנו, ולמעשה למפגש עם עצמנו – עם אותו חלק של מהותנו הרוחית ש"בא לפגוש בנו" דרך האדם האחר. תהליך שבו מעבדים בני אדם בתוך מערכות היחסים ביניהם את מה שחי בנפשם אחד כלפי האחר, כתוצאה מהקארמה המשותפת שלהם, רחוק מאד מלהיות מובן מאליו, ויחד עם זאת הופך לחיוני מאד בתקופתנו; הייעוץ הביוגרפי בא לשרת תהליך מורכב   ומשמעותי זה, שפעמים רבות איננו אפשרי ללא סיוע מקצועי.

הייעוץ הביוגרפי מתהווה כיום מתוך המפגש שבין הבנת האתגר החברתי של תקופתנו, לבין הבנת הייחודיות של מערכת יחסים מרפאת, שמיועדת במהותה לשרת תהליכי התפתחות, צמיחה וריפוי של צד אחד בקשר. המטפל שואף לפתוח מרחב המאפשר למטופל להרגיש את עצמו ואת יחסו לאחרים גם בהיבטים הפחות גלויים לעין במציאות החיצונית של הקשר, ולעמוד על משמעותם. עבודה כזו על הרבדים הלא מודעים של הקשר מחייבת ניסיון מקצועי, גבולות נכונים וכללי אתיקה ברורים, המאפשרים למטופל נפרדות, פרטיות וחירות.  

ראיית המפגש האנושי מהיבט זה, והבנת מה שקשר ומערכת יחסים בין בני אדם יכולים להיות ולאפשר מהווה את אחד מכווני ההתפתחות המהותיים של מקצוע הייעוץ הביוגרפי. כך הופך התהליך הטיפולי למקדש מסתורין של תקופתנו, בו מתאפשר לאדם מפגש עם מהותו הרוחית מתוך תהליך בין אישי המתהווה במפגש שבין אדם לאדם. "אב הדיבר" "אני-אתה", המופיע ברגעי חסד במקדש המסתורין של מערכת היחסים הטיפולית, פותח פתח לעבר חווית הזיקה שבין בני אדם כפי שהיא מתרחשת בעולם הרוח.  


מאמר 4 במדור "ביוגרפיה; התפתחות וריפוי", גיליון 25 של מגזין "אדם-עולם", סתיו 2013.

  1.  בובר, מרטין, "בסוד שיח", הוצאת מוסד ביאליק, עמ' 10.
  2.  שטיינר ר., הרצאה מה 27.12.1918, תרגום שלי מאנגלית.
  3.  שטיינר ר., יחסי קארמה, כרך ב', הרצאה 18, 4.5.1924.     
  4. שטיינר ר., Psychological Distress and the Birth Pangs of the Consciousness Soul, 10.10.1916

ד"ר טלי סלע

מטפלת ביוגרפית מוסמכת, בעלת תואר דוקטור לפרשנות ותרבות מאוניברסיטת בר-אילן. עוסקת בטיפול פרטני וזוגי בגישה שמשלבת בין תמונת האדם והפילוסופיה האחדותית של רודולף שטיינר לבין החשיבה הפסיכודינמית. כותבת ומלמדת במסגרות שונות.

מאמרים נוספים

תרומתן של הפילוסופיה והאנתרופוסופיה של רודולף שטיינר לפסיכואנליזה ולתפיסת הטיפול הנפשי

מאמר זה מתאר את קוויה העיקריים של התוכנית לעבודת הדוקטורט שלי. עבודה זו הינה מחקר ראשון מסוגו, בארץ ובעולם, המציע את הגותו של שטיינר כתשתית פילוסופית לתורה הפסיכואנליטית. הפילוסופיה של שטיינר מהווה בסיס לתורה האנתרופוסופית וליישומיה השונים, אך עד כה לא נבחנה האפשרות להציעה כבסיס פילוסופי עבור תחומי דעת ומעשה אחרים. המחקר מבקש לטעון שתורתו של שטיינר – המעצבת את יחסי האדם והעולם שלא על בסיס ניגוד וקרע ביניהם – מציעה תשתית פילוסופית מתאימה להמשגה הפסיכואנליטית. בנוסף מציע המחקר את תפיסת ה"אני" של שטיינר כמענה לקושי בהמשגתה של העצמיות האנושית בפסיכואנליזה, וכן משרטט קווים לתפיסת טיפול נפשי המבוססת על הדיאלוג בין שתי הדיסציפלינות.
המאמר פורסם בגיליון "מחקרים 2017" של מגזין "אדם-עולם".

קרא עוד

פציעה וריפוי; על משמעות ה"כוח הרואה" בסיפור גן עדן ובטיפול הנפשי

מאמר זה מתבונן בסיפור גן-עדן ומתאר באמצעותו את הארכיטיפים של פציעה וריפוי. ארכיטיפ הפציעה קשור במוגבלותה של הידיעה העצמית שקיבלו אדם וחווה כשאכלו מעץ הדעת ובאובדנה של חווית נראותם על-ידי אלוהים: בעקבות הגירוש מגן עדן, בני אדם אינם חווים את אפשרות ההיראות לעומק מהותם, ואילו עיניהם שלהם, שנפקחו, אינן מסוגלות לאפשר ראייה כזו. תוך קישור למושג ה"זולתעצמי" הקוהוטיאני, מגדיר המאמר את ארכיטיפ הריפוי כחתירה ל"ראייה" של אדם במהותו השלמה.
המאמר פורסם בגיליון 20 של מגזין "אדם-עולם".

קרא עוד

"חפש בתוך עצמך ותמצא את העולם"; מה יכולה לאפשר התבוננות על סיפור חייו של אדם? (מאמר לעיתון "הגיל החדש" של ביטוח לאומי, יוני 2023)

מאמר זה התפרסם בגיליון 36 של עיתון "הגיל החדש" – עיתון לקשישים ולגמלאים של הביטוח הלאומי. נושא הגיליון: "תיעוד סיפורי חיים; היתרונות, ההשלכות והאפשרויות השונות לספר את סיפור חיינו".
המאמר מתאר את ייחודו המהותי של כל אדם כ"אני", את התפיסה לפיה מבעד לסיפור חייו של אדם ניתן לבוא במגע עם ה"אני" שלו, ואת האופן בו מתממשת תפיסה זו בחשיבה הטיפולית-ביוגרפית.

קרא עוד

Look into The Depths within Yourself and Find the Outside World": The Contribution of Rudolf Steiner’s Monistic Philosophy to Psychoanalytic Conceptualization. In D. Lemberger (Ed.), Psychoanalytic Investigations in Philosophy; An Interdisciplinary Exploration of Current Existential Challenges

This paper presents a conceptual dialogue between Rudolf Steiner’s philosophy and psychoanalytic thinking. Steiner (1861-1925) is mainly known as the founder of anthroposophy and the educational system based upon it, but the scope of his conceptual paradigm is much wider: The monism of his philosophical framework offers an alternative to the fissure – implied by Cartesian and Kantian dualism – between the human subject and the world.
The paper argues that the dialogue between Steiner’s philosophy and psychoanalysis enriches both disciplines: it establishes a philosophical substrate for conceptualizing interpersonal processes that is lacking in psychoanalysis, while providing Steiner’s monistic framework with a substrate for therapeutic practice.
In creating and examining this interdisciplinary dialogue, the paper uses methodological concepts that relate to the dialogical nature of interpretation and understanding: Gadamer’s “fusion of horizons”; Wittgenstein’s “language-games”; and the concept of “worldview” (Weltanschauung) – as it is construed, differentially, by Wittgenstein and Steiner.
Utilizing three concepts that represent different psychoanalytic schools – “projective identification,” “transitional space,” and “self-object”/“selfobject” – the paper examines the shared language that may emerge through the dialogue between the psychoanalytic theorizations of Klein, Winnicott and Kohut, and the philosophy of Steiner.

קרא עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

לוגו טלי סלע

ד"ר טלי סלע
פסיכותרפיה פסיכודינמית – ביוגרפית

עיצוב ובניית אתר: טל חתוכה | צילום: אלעד גולדברג | נגישות

דילוג לתוכן