גַּם כִּי-אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת – הרהורים על מה שנדרש מהנפש האנושית (ומאיתנו) בעת הזו

הרצאה במסגרת הסדרה "שלומי קשור בחוט לשלומך" במכללת "כלים שלובים", 16.2.2024.

מתוך ההרצאה:

"אז על זה אני רוצה לדבר עכשיו – על ההסכמה לחיים הנפשיים ולתנועה הנפשית. על כך שההסכמה הזו איננה מובנת מאליה כלל. היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא דורשת מודעות; היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא דורשת אקטיביות; היא איננה מובנת מאליה, ולכן היא מהווה אתגר גדול מאד.

למה אני מתכוונת? למה אני מייחסת חשיבות גדולה להסכמה לתנועה הנפשית ולנכונות להיות בה? הרי כפי שקראנו קודם בדבריו של שטיינר, וכפי שכולנו יודעים גם בלי שטיינר, מהחיים עצמם – התנועה הזו קורית ממילא, בכל מקרה. הרבה פעמים מדמים את הנפש לים. כשמדברים על "מעמקי הנפש" או על "פסיכולוגית המעמקים" משתמשים בדימוי הזה. כמו הים בנפש יש גלים, כמו הים היא כל הזמן בתנועה. אז מה, אם כך, המשמעות של הסכמה לתנועה הנפשית? מה המשמעות של האקטיביות שאני טוענת שנדרשת לשם כך?

כדי לענות על כך אני רוצה להדגיש עניין שעולה מדבריו של שטיינר שקראתי קודם ושחשוב לשים אליו לב: התנועה הנפשית שלנו, של כולנו, היא לא דבר שיש לאף אחד מאיתנו שליטה עליו. הנפש שלנו נעה בין מזגי אויר שונים – או, אם תרצו, בין אזורי אקלים שונים – באופן שאין, ושלא צריכה להיות לנו, שליטה עליו. זו הפסיביות ששטיינר מתייחס אליה בדברים שקראתי קודם: "כאשר בני אדם פוגשים את הכוחות המנוגדים הללו שחיים בנפש הם חשים חוסר שליטה, פסיביות". כולנו נתונים לכוחות המנוגדים שחיים בנפשנו.

אבל – וזה "אבל" גדול וחשוב – זה שאין לנו שליטה על חיי הנפש שלנו, שהם נתונים לנו, לא אומר שאין לנו אפשרות להיות אקטיביים ביחס אליהם. אלו מכם שמכירים את החשיבה של שטיינר על האדם, יודעים שהוא מייחס לבני אדם אפשרויות התפתחותיות מאד נרחבות ושהאפשרויות האלו כרוכות באקטיביות ביחס לחיים הנפשיים שלנו. הנפש לא הייתה המרחב שבו מתאפשרת התפתחות, אם לא הייתה לנו אפשרות של אקטיביות ביחס אליה. בהמשך הדברים נבדוק מהו הממד האנושי שמאפשר אקטיביות. אבל כעת, אנחנו נמצאים עם התמונה של החיים הנפשיים, על התנועתיות שלהם, כחיים שנתונים לנו.

ואז עולה השאלה באיזה אופן אנחנו יכולים להיות אקטיביים ביחס למה שמוצב בפנינו כנתון? התשובה לשאלה הזו היא מאד פשוטה, ובו-זמנית מאד מורכבת: אנחנו יכולים להיות אקטיביים ביחס למה שנתון לנו בהסכמה שלנו לפגוש אותו. בהסכמה שלנו להיות אתו במגע. הסכמה שלנו לפגוש את מה שיש במרחב הנפשי שלנו – יותר מזה, החתירה שלנו לפגוש כמה שיותר ממה שיש בו – היא האופן שבו אנחנו יכולים להיות אקטיביים לגביו".

ד"ר טלי סלע

מטפלת ביוגרפית מוסמכת, בעלת תואר דוקטור לפרשנות ותרבות מאוניברסיטת בר-אילן. עוסקת בטיפול פרטני וזוגי בגישה שמשלבת בין תמונת האדם והפילוסופיה האחדותית של רודולף שטיינר לבין החשיבה הפסיכודינמית. כותבת ומלמדת במסגרות שונות.

מאמרים נוספים

בין זיגמונד פרויד והפסיכואנליזה לבין רודולף שטיינר והאנתרופוסופיה / פודקאסט במסגרת הסדרה "פסיכואנליזה" ב"בר-דעת" – הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר זהורית אסולין מקהילת המחקר והתיאוריה הפסיכואנליטית בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות הזמינה אותי להשתתף בסדרת ההסכתים החדשה, אשר עוסקת בספרי עיון ומחקר בפסיכואנליזה.
הספר שלי היה הבסיס לשיחתנו, שבה עסקנו ברודולף שטיינר וזיגמונד פרויד, בוינה של סוף המאה ה-19 ובישראל של המאה ה-21;
בתורות אחדותיות מן המזרח ובייחודה של החשיבה האחדותית של שטיינר. ב"אני" האנושי ובתהליכי התפתחות לאורך החיים;
בחקר "העולמות התחתונים" (ברוח המוטו של פרויד לספרו "פירוש החלום", שלקוח מוירגיליוס: "אם איני יכול לכוף את הכוחות העליונים, אניע את השאול") ובידיעתם של "העולמות העליונים" (כשם אחד מספריו של שטיינר, "כיצד קונים דעת העולמות העליונים").
התוצאה לפניכם.

קרא עוד

"חפש בתוך עצמך ותמצא את העולם"; טיפול נפשי כדרך רוחנית מודרנית: תרומת הגותו של רודולף שטיינר לפסיכואנליזה ולתפיסת הטיפול הנפשי.

מאמר זה מבוסס על הרצאה שנתתי במאי 2018 בכנס הישראלי התשיעי לחקר רוחניות עכשווית באוניברסיטת חיפה.
המאמר מציג את עיקריה של שיטתו הפילוסופית של שטיינר ואת שלוש נקודות המבט על תהליך הטיפול הנפשי שמאפשר הדיאלוג בינה לבין החשיבה הפסיכואנליטית:
נקודת מבט הכרתית, שמבעדה נתפס תהליך זה כתהליך של התרחבות התודעה; נקודת מבט אונטולוגית שקושרת בין התרחבות תודעתית לבין התפתחות ה"אני"; ונקודת מבט אתית שמתארת את אפשרות התפתחותו של אדם אל עבר מהותו כישות ייחודית, מוסרית וחופשית.
מתוך שילובן של נקודות מבט אלו, מציע המאמר לראות בתהליך של טיפול נפשי דרך מודרנית להתפתחות רוחנית.

קרא עוד

ביוגרפיה; התפתחות וריפוי: 4. על המפגש האנושי והבנת משמעויותיו עבור הייעוץ הביוגרפי

מאמר רביעי במסגרת המדור "ביוגרפיה; התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014.
מאמר זה מתאר את ההבנה העולה מהגותו של שטיינר ביחס למפגש אנושי, לפיה מתוך מפגש עם אדם אחר, פוגש אדם חלקים של עצמו, ובוחן את חשיבותה של הבנה זו עבור החשיבה הטיפולית.

קרא עוד

Imagined Borders, Epistemic Freedoms; Rudolf Steiner’s Philosophy as a Theoretical Substrate for the Annulment of Borders

מאמר זה מבוסס על הרצאה שנתתי בכנס Imagined Borders, Epistemic Freedoms באוניברסיטת קולורדו בינואר 2020.
המאמר מציג את משנתו הפילוסופית של רודולף שטיינר כתשתית לחשיבה שמחפשת לערער על תקפותם של גבולות שונים:
משנה פילוסופית זו מתארת את המציאות הממשית כאחדות נעדרת גבולות, וטוענת שביכולתה של ההכרה האנושית להתפתח אל מעבר לגבולות הטבועים בה.
השתמעויותיה החברתיות של התפיסה לפיה כל גבול איננו ממשי והכרחי נבחנות במאמר זה.

קרא עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן