בין זיגמונד פרויד והפסיכואנליזה לבין רודולף שטיינר והאנתרופוסופיה / פודקאסט במסגרת הסדרה "פסיכואנליזה" ב"בר-דעת" – הפודקאסט של אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר זהורית אסולין מקהילת המחקר והתיאוריה הפסיכואנליטית בתוכנית ללימודי פרשנות ותרבות הזמינה אותי להשתתף בסדרת ההסכתים החדשה, אשר עוסקת בספרי עיון ומחקר בפסיכואנליזה. הספר שלי היה הבסיס לשיחתנו, שבה עסקנו ברודולף שטיינר וזיגמונד פרויד, בוינה של סוף המאה ה-19 ובישראל של המאה ה-21; בתורות אחדותיות מן המזרח ובייחודה של החשיבה האחדותית של שטיינר. ב"אני" האנושי ובתהליכי התפתחות לאורך החיים; בחקר "העולמות התחתונים" (ברוח המוטו של פרויד לספרו "פירוש החלום", שלקוח מוירגיליוס: "אם איני יכול לכוף את הכוחות העליונים, אניע את השאול") ובידיעתם של "העולמות העליונים" (כשם אחד מספריו של שטיינר, "כיצד קונים דעת העולמות העליונים"). התוצאה לפניכם.

זיגמונד פרויד – מייסד הפסיכואנליזה, ורודולף שטיינר – אבי התורה האנתרופוסופית, חיו ופעלו בוינה של סוף המאה ה-19. בפרק זה בסדרה "פסיכואנליזה" נעסוק בהבדלים שבין גישותיהם ונבחן האם ניתן ליצור דיאלוג ושפה משותפת ביניהן. ד"ר זהורית אסולין מהתוכנית לפרשנות ותרבות באוניברסיטת בר-אילן משוחחת עם ד"ר טלי סלע – מטפלת ביוגרפית, חוקרת פרשנות ותרבות ומחברת הספר ""חפש בתוך עצמך ותמצא את העולם"; דיאלוג בין משנתו של רודולף שטיינר לבין הפסיכואנליזה". ״פסיכואנליזה״, היא סדרת הסכתים העוסקת בחיבורים בין פסיכואנליזה לתחומי דעת נוספים, במסגרת קהילת מחקר ותיאוריה פסיכואנליטיים בתוכנית לפרשנות ותרבות. https://culture.biu.ac.il/podcast-psychoanalysis

ד"ר טלי סלע

מטפלת ביוגרפית מוסמכת, בעלת תואר דוקטור לפרשנות ותרבות מאוניברסיטת בר-אילן. עוסקת בטיפול פרטני וזוגי בגישה שמשלבת בין תמונת האדם והפילוסופיה האחדותית של רודולף שטיינר לבין החשיבה הפסיכודינמית. כותבת ומלמדת במסגרות שונות.

מאמרים נוספים

ביוגרפיה; התפתחות וריפוי: 5. "פצע וצרי, אופל ואור" (1); על ממשותה הרוחנית של חווית הריפוי הנפשי

מאמר חמישי במסגרת המדור "ביוגרפיה; התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014.
מאמר זה מתאר אופנים שונים שבהם נחווים תהליכים של ריפוי נפשי ועומד על ממשותם הרוחנית של תהליכים אלו, ברוח דבריו של שטיינר: "תהליך המחלה הוא שאלה… התשובה עליה היא תהליך הריפוי".

קרא עוד

ביוגרפיה; התפתחות וריפוי: 1. על הנפש – דרכי התפתחות ריפוי

מאמר זה הינו מאמר מבוא למדור "ביוגרפיה, התפתחות וריפוי" שכתבתי במגזין "אדם-עולם" בשנים 2012-2014.
המאמר מציג את ייחודה של החשיבה האנתרופוסופית על הנפש האנושית ומתאר את הולדתו והתפתחותו של תחום הטיפול הביוגרפי (בחמשת המאמרים הראשונים של המדור עדיין השתמשתי במושג "ייעוץ ביוגרפי". המאמר השישי יסביר מדוע בחרתי לשנותו ל"טיפול ביוגרפי").

קרא עוד

התבוננות ביוגרפית כמדע; חקירת ישותו היחידנית של אדם דרך סיפור חייו

בהתבסס על האפיסטמולוגיה למדעי האדם שמבססת משנתו הפילוסופית של שטיינר, מציע מאמר זה אפשרות לראות בתהליך של התבוננות ביוגרפית – התבוננותו של אדם על סיפור חייו – פרקטיקה של חקירה מדעית. עניינה של חקירה זו איננו ניסוחן של הכללות ומסקנות שתהיינה תקפות גם במקרים נוספים, להפך: חקירה כזו חותרת להגיע להבנתה של תופעה יחידנית – אדם מסוים על יחידותו, ייחודו ומיוחדותו. תוך עיון במושג ה"אני" שמעצבת הגותו האנתרופוסופית של שטיינר, מציג המאמר את האפשרויות והסכנות הכרוכות בפרקטיקה זו.
המאמר פורסם בכרך "ביוגרפיות 2021" של המגזין "אדם-עולם"

קרא עוד

Look into The Depths within Yourself and Find the Outside World": The Contribution of Rudolf Steiner’s Monistic Philosophy to Psychoanalytic Conceptualization. In D. Lemberger (Ed.), Psychoanalytic Investigations in Philosophy; An Interdisciplinary Exploration of Current Existential Challenges

This paper presents a conceptual dialogue between Rudolf Steiner’s philosophy and psychoanalytic thinking. Steiner (1861-1925) is mainly known as the founder of anthroposophy and the educational system based upon it, but the scope of his conceptual paradigm is much wider: The monism of his philosophical framework offers an alternative to the fissure – implied by Cartesian and Kantian dualism – between the human subject and the world.
The paper argues that the dialogue between Steiner’s philosophy and psychoanalysis enriches both disciplines: it establishes a philosophical substrate for conceptualizing interpersonal processes that is lacking in psychoanalysis, while providing Steiner’s monistic framework with a substrate for therapeutic practice.
In creating and examining this interdisciplinary dialogue, the paper uses methodological concepts that relate to the dialogical nature of interpretation and understanding: Gadamer’s “fusion of horizons”; Wittgenstein’s “language-games”; and the concept of “worldview” (Weltanschauung) – as it is construed, differentially, by Wittgenstein and Steiner.
Utilizing three concepts that represent different psychoanalytic schools – “projective identification,” “transitional space,” and “self-object”/“selfobject” – the paper examines the shared language that may emerge through the dialogue between the psychoanalytic theorizations of Klein, Winnicott and Kohut, and the philosophy of Steiner.

קרא עוד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן